רפואה דיגיטלית כאמצעי לצמצום אי שוויון חברתי-כלכלי

1.1.20

כיצד ניתן להשתמש בכלים של מהפכת הבריאות הדיגיטלית בכדי לצמצם את הפערים הקיימים במתן שירותי הבריאות בין שכבות האוכלוסייה השונות. ובמקביל לייצר מוסדות המעצימים את הרפואה הציבורית ואת המחקר הרפואי הציבורי בישראל.

ניתוח השחקנים:

מהפכת הבריאות הדיגיטלית היא שינוי משחק דרמטי בדרך בה נצרכת רפואה. היא יכולה להיות שכבה עליונה של רפואה למתי מעט והיא יכולה להוות פתרון לשכבות אוכלוסיה נרחבות. הדרך בה נעצב אותה היא הדרך בה תיצרך.
המטופלים – מעוניינים בתשלום נמוך ככל הניתן על רפואה טובה ככל הניתן. בסופו של דבר הביקוש קשיח ולכן הם ישלמו גם מחירים גבוהים מאוד עבור שירותי רפואה טובים.
הרופאים והממסד הרפואי – מחד יהיו מעוניינים בשיפור היכולת לטפל בחולים בצורה טובה ויעילה מאידך אם הדבר ייפגע במעמד הצוות הרפואי ללא אלטרנטיבות או שיהפוך רופאים לפחות מועסקים עלול הדבר להביא להכשלה של חלק מהמהלכים. כמו כן נראה בכל השלבים ניסיונות של רופאים לעבור תעשייה ולהפוך ליזמים המתעשרים באופן מהיר מהפיתוחים החדשים.
הממשלה – מעוניינת בפינוי משאבי בריאות בטווח קצר ולכן יהיה לחץ להעביר אחריות לידי כוחות השוק. כאן לטעמי יכולה להיווצר ברית לא קדושה של פוליטיקאים בראייה קצרת טווח עם השוק הפרטי וויתור על מוסדות העתיד של הרפואה הדיגיטלית.

חלופות מדיניות

לבית החולים ולמרפאות יתווסף בעתיד מוסד הרפואי עתידי משמעותי – הבריאות הדיגיטלית האישית הכולל השימוש במיכשור וברשת. שאלת המחקר היא כיצד הוא יונגש לציבור האם דרך מנגנון השוק או דרך מגנון הרפואה הציבורית? ובהנחה שאנו מעוניינים שרפואה זו תהיה ציבורית ככל שניתן השאלה היא כיצד מוודאים שהפלטפורמה תהיה פתוחה לכל ולא על רשת חברתית פרטית כמו גוגל פייסבוק ואמאזון.

1. שילוב מערכות דיגיטליות מתקדמות ומוכחות במערכת הבריאות הציבורית לטובת המשתמשים.

2. קידום מו"פ בריאותי ציבורי במימון מדען ראשי בתוך מרכזי מו"פ ייעודיים אשר יהנו מתמלוגים ואקוויטי.

3. הכנסת מימון לשירותי בריאות דיגיטליים מתקדמים בתוך ביטוח הבריאות הבסיסי של אזרחי המדינה.

4. הכנסת גראנטים ייעודיים בתוך מוסדות המחקר הקיימים לפיתוחי בריאות דיגיטלית.