ד"רשגית אזארי-ויזל וגל ליפשיץ מהמכון לרפורמות מבניות ערכו מחקר בנוגע לאי השוויוןהמגדרי בשוק העבודה, ומצאו שמשנות ה-50 מעמדן של נשים השתפר משמעותית, אך עדיין נותרו פערים משמעותיים בין נשים לגברים בשוק העבודה.
פער השכר המגדרי בישראל הוא השני בגודלו בהשוואה למדינות ה-OECD. ישנם שני הסברים מרכזיים לפערים אלו, האחד הוא סגרגציה תעסוקתית, נשים וגברים אינם עוסקים באותם משלחי יד וכי למשלחי יד מסויימים יש תגמול גבוה יותר בשוק העבודה.
השני הוא היקף שעות עבודה. בשנת2022, 68.3% מכלל הנשים המועסקות עבדו בהיקף מלא בהשוואה ל- 86.3% בקרב הגברים. גם בשנת 2024 נשים רבות סובלות מ"-תת תעסוקה,"כלומר אבטלה, צמצום היקפי משרה ועבודות בהן הכישורים הנדרשים פחותים מכישוריהן כל אלה שלא מרצון. תת תעסוקה של נשים נובעת גם עקב אילוצי בית ומשפחה. מלחמת חרבות ברזל, הצביעה על כל שנשים נעדרו מקום עבודתן מעט יותר מגברים (51% בהשוואה ל-49% בהתאמה), למרות שרק 2.7% מהנשים נעדרו לאור שירות מילואים (לעומת 21.7% מהגברים). משמעותי אף יותר, שבקרב הנעדרות מעבודתן, נשים רבות (44%) נעדרות מסיבות שאינן מוגדרות פורמלית. העדרות זו משמעותית ביותר מכיוון שאינה מפוצה כלכלית על ידי המעסיק ונתפסת כלא ליגיטימית, ואף עלולה להיות עילה לפיטורין בהמשך.
זאת ועוד, המלחמה מצביעה על עוד גורם העשוי להשפיע על אי השוויון המגדרי. החוקרות מצאו פער שכר מגדרי שעתי גם בחלוקה גאוגרפית, כאשר בקרב תושבי מחוז הדרום פער השכר הוא הגדול ביותר (26% לעומת פער של 23% ארצי). זאת מכיוון שנשים תושבות הדרום עובדות קרוב לבית, בשוק העבודה המקומי, ואילו מקביליהן הגברים יוצאים לעבוד במרכז בו השכר הממוצע גבוה יותר. סגירתם וצמצומם של מקומות עבודה רבים בדרום לאור הלחימה, בעוד העבודה במרכז הארץ מתקיימת באופן יחסי כסדרה תשפיע ישירות על יכולות ההשתכרות והעצמאות הכלכלית של נשים. סוגיית אי השוויון המגדרי איננה בעיה של נשים בלבד, יש לה השלכות רבות על המשק הישראלי, התוצר ואפשרות הצמיחה. אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים הואענף ההייטק והתפתחותה של הבינה המלאכותית. ד"ר כהן רביב ועומר מנור מהמכון לרפורמות מבניות מצאו כי התפשטותה של הבינה המלאכותית עשויה אף להחריף את אישוויון המגדרי בשוק העבודה בשנים הבאות, לאור הסגרגציה התעסוקתית.