סגרגציה כלכלית בישראל, 1983-2008, מאור מילגרם 2015

2.1.15
הורד PDF
לקריאת המאמר המלא

בהשוואה בינלאומית, רמת אי-השוויון בישראל גבוהה מאוד. הגידול בפערי ההכנסות והעושר מוביל רבים לחשוש כי מדינת ישראל הופכת לחברה מקוטבת ומשוסעת, מדינת עניים לצד מדינת עשירים. אחת הדרכים לבחון את מידת הקוטביות החברתית בישראל היא באמצעות בחינת מאפייני שכונות המגורים. האם הגידול בפערים גרם לגידול בסגרגציה המרחבית, כך שהעשירים והעניים מרוכזים כיום בשכונות נפרדות? האם השכונות בישראל נהפכו עם השנים ליותר הומוגניות מבחינת ההרכב והרמה הסוציו-אקונומית של האוכלוסייה הגרה בהן? כמענה לשאלות חשובות אלו, אנו עורכים, לראשונה בישראל, בחינה שיטתית של התפתחות הסגרגציה הכלכלית בערים מרכזיות בישראל לאורך שלושים השנים האחרונות. סגרגציה כלכלית מתייחסת למצב בו מתרחש תהליך של הפרדה במגוריהם של התושבים בהתאם לרמת ההכנסות שלהם, כך ששיעור גבוה יותר מהעשירים גרים בשכונות יוקרה, ואילו העניים הולכים ומתרכזים בשכונות עוני.

תוך הסתמכות על מדדי הסגרגציה המקובלים בספרות ובמחקרים מקבילים שנערכו בארה"ב, אנו בוחנים את רמת הסגרגציה הכלכלית בישראל בארבע הערים המרכזיות - תל-אביב, ירושלים, חיפה ובאר-שבע - בשלוש נקודות זמן המתפרשות על פני שלושה וחצי עשורים: ,1983 1995 ו.2008. התוצאות שקיבלנו הן חד-משמעיות. אנו מוצאים שהסגרגציה הכלכלית גדלה בשלושת העשורים האחרונים בכל אחת מארבע מהערים הנבדקות. הנתונים מצביעים על גידול משמעותי הן ברמת ההתרכזות של משקי בית עשירים בשכונות יוקרה, והן בהתרכזות משקי הבית העניים בשכונות עוני. ממצאים אלה דומים לנתונים שהתקבלו במחקרים בארה"ב בתקופה המקבילה, שם נמדדה גם כן עלייה מתמדת ברמת הסגרגציה הכלכלית בעשורים האחרונים. במחקר זה אנו לא מספקים הסבר לעלייה הנמדדת בסגרגציה הכלכלית בישראל, אך אנו בוחנים מספר הסברים פוטנציאליים לתופעה. לבסוף, אנו שואלים האם ניתן לעצור ולצמצם את תהליכי הסגרגציה בישראל, ומציעים מספר אסטרטגיות בתחום מדיניות הדיור שאומצו בעולם כדי להתמודד עם תופעת הסגרגציה הגוברת.

עיקרי הממצאים

  • הסגרגציה הכלכלית בין השנים 2008-1983 גדלה בארבע הערים המרכזיות בישראל (תל-אביב, ירושלים, חיפה ובאר-שבע). בממוצע, הסגרגציה גדלה ב65% על פני שלושת העשורים.
  • בתל אביב תהליך הגידול בסגרגציה היה המתון ביותר (8 נקודות מדד) ואילו הגידול בבאר-שבע היה הקיצוני ביותר (53 נקודות מדד).
  • בתקופה הנבדקת עלתה ריכוזיות העניים בשלוש מתוך ארבע הערים (חיפה, באר-שבע וירושלים)
  • וירדה בתל-אביב.
  • העלייה בסגרגציה הכלכלית אינה מוסברת על-ידי שינויים בהרכב האתני של השכונות.
  • תהליך הסגרגציה הכלכלית מתואם עם העלייה הכוללת באי-שוויון ברמה הארצית לאורך התקופה הנבדקת.