שכר מינימום ואבטלה – יש אמת בפרסום? – המכון לרפורמות מבניות

בכל ויכוח כלכלי בין ימין ושמאל מגיע השלב בו שני הצדדים שולפים את המחקרים התומכים בעמדתם. באופן לא מפתיע, שליפת מסקנות ממחקרים לא משכנעת איש. כל צד מתחפר בעמדתו ומיד מזלזל ומערער על מחקרי הצד השני, כאשר רפרוף קל מספיק עבורנו כדי לקבוע נחרצות כי "המחקר שווה לפח, לא הוכח קשר סיבתי והמסקנה בכלל נקבעה מראש על ידי החוקר". דיון כזה התרחש לא מזמן סביב הקמפיין להעלאת שכר המינימום ל-30 ש"ח לשעה, כאשר המתנגדים קבעו נחרצות שהעלאת שכר המינימום תגדיל את האבטלה, והמצדדים חלקו על טענה זו. כנראה שהמחקרים שהוצגו לא קידמו במיוחד את הדיון ולא שכנעו איש מהצדדים. מה זה אומר בעצם על הקשר בין מחקר לשיח ציבורי? האם המחקר הכלכלי לא תורם מאומה לשיח הציבורי? וחשוב מכך, עד כמה קובעי מדיניות יכולים להסתמך על מחקר כלכלי בתהליך קבלת ההחלטות?

מתוך הקמפיין "מינימום 30"

מתוך הקמפיין "מינימום 30"

מעבר לטענות הרגילות המטילות ספק ביושרה של החוקרים או באיכות המחקר, מתברר שיש מקור נוסף לחשש בנוגע לנכונות המסקנות, והוא מה שמכונה בספרות "הטיית פרסום" (publication bias). רעיון זה מקבל פוקוס גובר בשנים האחרונות, בכלכלה כמו גם בדיסציפלינות אחרות, ומה שמעניין זה שכאן לא מדובר בביקורת כלפי האמינות או המקצועיות של החוקר הספציפי, כי מקור הבעיה איננו בחוקר, אלא בשיטת העבודה האקדמית. כפי שמיד אראה, הטיית הפרסום פוגמת ביכולת להתבסס על מסקנות המחקרים בקביעת מדיניות, ולכן זו בעיה אמיתית שיש לקחת בחשבון.

אז במה מדובר? המושג "הטיית פרסום" מתייחס לנטייתם של כתבי העת המדעיים להעדיף מחקרים עם תוצאות מובהקות סטטיסטית. במילים פשוטות, אם חוקרת בוחנת כיצד משתנה X משפיע על משתנה Y, הסיכוי שלה לפרסם את המחקר בכתב עת עולה משמעותית אם היא מוצאת כי קיימת השפעה, וכי הסבירות הסטטיסטית שההשפעה שונה מאפס היא גבוהה מאוד. אם לעומת זאת החוקרת קיבלה תוצאה לא מובהקת, כלומר מצאה כי קיים סיכוי של מעל ל-5% כי X אינו משפיע על Y, אזי רוב הסיכויים שהמחקר שלה לא יתפרסם.

על פניו החלטת העורכים בכתב העת נשמעת הגיונית: הרי את מי מעניין לקרוא שחוקר בחן את הקשר בין אכילת שוקולד להצלחה במבחנים וגילה שאין קשר? אם חוקר העלה השערה מדעית כלשהי, והיא לא נתמכת בנתונים, אז מדוע לפרסם את המחקר?

כדי להמחיש את הבעייתיות העולה מכך, נחזור לדיון על שכר המינימום. התיאוריה הכלכלית הבסיסית מנבאת כי העלאת שכר המינימום תקטין את שיעור התעסוקה, ובארה"ב לבדה בוצעו עשרות מחקרים שבחנו טענה זו. מחקרים אלה הצביעו ברובם הגדול על אפקט שלילי ומובהק של העלאת שכר המינימום על רמת התעסוקה, וכך סיפקו תחמושת לאלה שמתנגדים להעלאת השכר.

אם כך, מה הבעיה? עשרות מחקרים בחנו את הנושא ומצאו השפעה שלילית, שגם מתאימה לתיאוריה וגם עומדת בכללי ההסקה הסטטיסטית. לכאורה, יכולים הכלכלנים במשרד האוצר לחשב ממוצע משוקלל של ההשפעה שנמדדה בכל המחקרים ולהסתמך על התוצאות שקיבלו בבואם לנמק את התנגדותם להעלאת השכר.

אלא שמתברר שיש בעיה עם יישום שיטה זו, והיא נובעת מהחשש שהמחקרים שמפורסמים בכתבי העת לא מייצגים את כלל המחקרים שבוצעו. יכול להיות שעשרות מחקרים נוספים בחנו את אותה השאלה, אבל קיבלו תוצאות "לא מובהקות", כלומר, התוצאות שקיבלו לא היו חד משמעיות מספיק כדי לקבוע שהעלאת שכר המינימום משפיעה על רמת האבטלה.

מה קרה למחקרים אלה, בהנחה שאכן נערכו? כפי שציינתי, ידוע כי כתבי העת נוטים לא לפרסם אותם, ולכן ברוב המקרים החוקרים כלל לא יטרחו להגיש את המחקרים והם יישארו לעד בארכיון , במה שמכונה "the file drawer problem". עלינו לזכור, כי העובדה שתוצאת המחקר יצאה "לא מובהקת" לא מעידה כהוא זה על איכותו של המחקר. יכול להיות שפשוט הנתונים מעידים שאין כאן אפקט. מבחינת המחקר המדעי, וגם מבחינתם של קובעי המדיניות ברור שחשוב לקחת תוצאה זו בחשבון, והתעלמות ממנה מעוותת את התפיסה שלנו לגבי הקשר האמיתי בין משתנים שונים. אלא שסיכויו של מחקר כזה להתפרסם הם נמוכים למדי.

רגע… יש כאן משהו מוזר. איך יכול להיות שמחקרים שבוחנים את אותה התופעה מקבלים תוצאות כל כך שונות? האם זה לא מעיד בהכרח על כך שהמחקרים שונים באופן משמעותי אחד מהשני, וכי מחקר אחד עדיף על משנהו? התשובה היא שלאו דווקא, וכאן אנחנו מגיעים לנקודה המעניינת הקשורה להטיית פרסום בפרט, ולכללי ההסקה הסטטיסטית בכלל. מאחורי הרעיון של מבחני מובהקות סטטיסטית עומד עיקרון אחד חשוב: ההכרה במקריות מסוימת של הנתונים. בבואנו לערוך מחקר או ניסוי על קבוצת מדגם מסוימת, אנחנו מודעים לכך שיש מימד של אקראיות באנשים שנכללים במדגם, ולכן יש מימד של אקראיות בתוצאות המחקר. הרי לכאורה, יכול להיות שבבואנו לבחון את השפעת העלאת שכר המינימום על תעסוקתם של אלפיים בני נוער, "נפלנו" על קבוצה עצלנית במיוחד של נערים, וזה מעוות את התוצאות. מה הסיכוי שזה יקרה בקבוצה של 2000 איש? נמוך מאוד, אבל קיים. בדיוק בגללו אנו מגדירים את מבחני המובהקות. נניח לשם הדוגמא כי נערכו 20 מחקרים זהים, רק כל פעם על מדגם שונה. 19 מחקרים קיבלו תוצאה לא מובהקת (כלומר שיתכן שההשפעה היא אפס) ומחקר אחד בודד מצא השפעה שלילית מובהקת של העלאת שכר המינימום על תעסוקת בני נוער. שימו לב, זהו מחקר אחד מתוך 20, כך שיתכן מאוד שאין השפעה במציאות, ובדיוק נפלנו על מקרה קיצון, כלומר שהתממש אירוע בעל הסתברות מאוד נמוכה. אבל אם זה יהיה המחקר היחיד שיתפרסם, אז ברור שהתפיסה שלנו לגבי ההשפעה במציאות תהיה שגויה לחלוטין.

הקומיקס המשובח xkcd מדגים את העניין היטב.

העיתון שלכם מדי יום

העיתון שלכם מדי יום

אבל אם נחזור לנושא של שכר המינימום, הרי עשרות מחקרים פורסמו בתחום זה, לא אחד בודד, אז אולי הם כן נותנים תמונה אמינה של המציאות ואין כאן הטיית פרסום משמעותית? מתברר שפיתחו דרכים לבחון את העניין, בתחום המכונה מטא-אנליזה. צמד כלכלנים  אספו 64 מחקרים בנושא שכר מינימום ואבטלה, ובחנו אם התקיימה "הטיית פרסום" במחקר על השפעות שכר המינימום. המסקנה שלהם: "Once this publication (bias) selection is corrected, little or no evidence of a negative association between minimum wages and employment remains".

לסיום, אי אפשר שלא להתייחס למחקר המפורסם ביותר שנערך בנושא, מחקרם של Card ו-Krueger משנת 1994. המחקר זכה לפרסום רב בעיקר בזכות מתודולוגיה פשוטה אך מבריקה: הם נעזרו בעובדה שבשנת 1992 שכר המינימום במדינת ניו-ג'רזי הועלה, בעוד במדינה השכנה פנסילבניה הוא נותר ללא שינוי. המדינות השכנות די דומות והם השתמשו בפנסילבניה כמעין קבוצת ביקורת בניסוי. התוצאה הפתיעה רבים ואף השפיעה רבות על מקבלי המדיניות: מחקרם הראה שיש גידול מובהק במספר המועסקים בניו-ג'רזי לאחר העלאת שכר המינימום, ביחס לשכנתה. המחקר שלהם זכה להדים רבים ועד היום ממשיך לעורר מחלוקת רבה מכיוון שאינו תואם את התיאוריה הכלכלית המקובלת.

למרות המחלוקות המאמר נכנס לקאנון הכלכלי וקובעי המדיניות לא יכולים להתעלם ממנו. אבל האם יתכן שלמרות המתודולוגיה המבריקה שלו הוא כלל לא היה מתפרסם לו היה מקבל תוצאות לא מובהקות, ותרומתו למדע לא היה מתגלה? כנראה שלעולם לא נדע.

הפוסטים בבלוג של המכון לרפורמות מבניות נכתבים על-ידי חוקרי המכון, מייצגים את עמדתם האישית ולא את העמדה הרשמית המכון.

2 תגובות ל שכר מינימום ואבטלה – יש אמת בפרסום?
  1. איזו סיבה יכולה להיות לכך שהמחקרים שבהם התוצאה אינה מובהקת יהיו שונים באופן מהותי מאלה שבהם התוצאה היא מובהקת?

    • מאור מילגרום

      שלום יעקב.
      בלי קשר למובהקות התוצאות, המחקרים עצמם יכולים להיות שונים בהרבה מאוד פרמטרים. לדוגמא, מחקר אחד יבחר לבחון את ההשפעה של רמת שכר המינימום על האבטלה באמצעות השוואה בין מדינות שונות (cross-section) בעוד מחקר שני יבחן את הקשר במדינה אחת על פני זמן (time series).


[למעלה]

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *