צריך פרטנר לקרטל – המכון לרפורמות מבניות

לפני מספר שבועות זכה הכלכלן הצרפתי ז'אן טירול בפרס הנובל בכלכלה (למצקצקים, זה רשמית כן פרס נובל). טירול הוא אחד החוקרים המרכזיים בתחום הארגון התעשייתי (Industrial Organization), תחום העוסק בניתוח ההתנהגות של פירמות, בפרט בשווקים לא תחרותיים. המחקרים של טירול רלוונטיים מאוד לישראל הסובלת מבעיית ריכוזיות קשה, ולא מפתיע כי חלק מהעיתונות הכלכלית הישראלית העלה על נס את תרומתו למחקר הכלכלי .

ז'אן טירול

אחת התרומות המרכזיות של טירול היא שילובה של "תורת המשחקים" בתוך עולם הארגון התעשייתי. תורת המשחקים, כידוע, מנתחת את תהליך קבלת ההחלטות האסטרטגית במצבים שונים, והשימוש בכלים שפותחו בתחום תורמים ליכולת שלנו להבין את אסטרטגיות הפעולה של חברות הפועלות בענפים עם מספר קטן של מתחרים, כמו למשל שוק הסלולר בישראל עד לא מזמן, עליו עוד נדבר בהמשך.

אני אנצל את זכייתו של טירול בפרס היוקרתי כדי לסקור נושא מעניין מאוד, ולא מספיק מוכר, בחקר השווקים הריכוזיים, הממחיש את הניתוח "המשחקי" של טירול אותו ציינתי, והוא התיאום המרומז ("Tacit Collusion").

לרוב, כשחושבים על "תיאום מחירים" הדבר  מתקשר אוטומטית לעולם ה"קרטל"- מצב שוק בו שניים (או יותר) מתחרים פוטנציאליים עם נתח שוק משמעותי מחליטים לסגור ביניהם על רמת מחירים אחידה וגבוהה, ולהתחלק ברווחים הגבוהים במקום להתחרות אחד בשני ולהוריד מחירים. כמובן שקרטלים פוגעים משמעותית ברווחת הצרכנים, ולכן אסורים על פי החוק, כאשר הממונה על ההגבלים העסקיים הוא הרגולטור האחראי על חשיפת מקרי תיאום אסורים ועל העמדתם של הקרטליסטים העבריינים לדין. דוגמא מפורסמת בישראל היא פרשת קרטל הגז משנות ה-90, שבה המנהלים של ארבעת חברות הגז הגדולות בישראל הורשעו בתיאום מחירים וחלוקת אזורי ההפצה ביניהם. בנוסף,  בעבר קבעה רונית קן, הממונה על ההגבלים כי הבנקים תיאמו ביניהם את גובה העמלות. למרות הנזק הרב שיוצרים הקרטלים לצרכנים, פעמים רבות המדינה מתקשה להילחם בהם, שכן קשה מאוד לתפוס את "האקדח המעשן" בדמות תיעוד של שיחות או פגישות אסורות בין מתחרים. אך מה אם האקדח המעשן לא נמצא, כי הוא בכלל לא קיים?

saupload_conspiracy_20cartoon

בית הדין להגבלים עסקיים: אילוסטרציה

כאן אנו מגיעים ל"תיאום מרומז". זהו בעצם מצב של תיאום ללא תיאום. מדובר במקרים בהם חברות מתחרות מציעות את אותו המוצר במחיר דומה (אם לא זהה) וגבוה, וזאת בלי שום תקשורת בין החברות. כיצד יתכן הדבר? לא מדובר בשימוש בטלפתיה למטרות מסחריות, אלא בניתוח רציונאלי ואסטרטגי של החברות. נסביר באמצעות דוגמא פשוטה והיפותטית לחלוטין:

נניח שבשוק הסלולר יש רק שלוש חברות, והמוצר של כל אחת די דומה (מוצר הומוגני). במצב עניינים "רגיל", החברות יתחרו על לב הצרכנים באמצעות הורדת המחירים, כל חברה שתשמור על מחירים גבוהים תאבד את לקוחותיה, ונצפה לראות בענף מחירים נמוכים ורווחים מצומצמים לחברות. כיוון שכך, החברות יעדיפו לעבור למצב בו כולן מוכרות במחיר "קרטליסטי", אז ניתן להתחלק בשוק ולזכות ברווחים גבוהים. אבל כיצד החברות יידעו לקבוע את אותו המחיר מבלי לתקשר ביניהן? ההנחה כאן היא שמכיוון שמדובר בחברות שפועלות באותו ענף ומייצרות מוצר דומה, אז המחיר האופטימאלי (מחיר הקרטל) של כולן יהיה דומה מספיק. כך החברות יכולות להציע את מחיר הקרטל גם ללא תיאום בפועל והסתכנות בעבירה על החוק.

הבעיה היא שהמצב שבו שלושתן מוכרות במחיר קרטליסטי מהווה "שווי-משקל לא יציב", כי לכל חברה יש תמריץ לסטות מההסכם "המרומז", למכור במעט יותר זול ולגנוב את כל השוק. מה "הפיתרון" שמציעה תורת המשחקים? חשיבה אסטרטגית לטווח הארוך. כשהפירמות מבינות שמדובר ב"משחק חוזר" יש להן אפשרות לשמור על מחירים גבוהים בענף, באמצעות הענשת החברה הסוררת שמעזה לחתוך מחירים. אסטרטגיה כזו, המכונה "Trigger Strategy", מוגדרת כך שכל חברה סומכת על יריבתה כל עוד היא משתפת פעולה, ותעניש אותה (על ידי הורדת מחירים אגרסיבית בעצמה) ברגע שזו תסטה משיווי המשקל. אלמנט האיום אמור להיות מספיק משמעותי כדי שהחברות יבינו שעדיף להן להתחלק ברווח הקרטליסטי בטווח הארוך מאשר לגנוב בהווה את השוק ולהפסיד את כל הרווחים העתידיים.

When there are only two or a few sellers… firms would recognize their interdependence and, therefore, might be able to sustain the monopoly price without explicit collusion. The threat of a vigorous price war would be sufficient to deter the temptation to cut prices.

– מתוך ספרו של טירול

אם כך, תיאום מרומז מתאר מצב שבו משתלם לחברות לשמור על רמת מחירים גבוהה ואחידה, מבלי להפר את החוק ובלי תקשורת אסורה.

נשמע מופרך? משהו שעובד בתיאוריה אבל לא מתקיים במציאות? ראשית כל, מחקרים רבים שנעשו לאורך השנים מצאו עדויות לתיאום מרומז: לדוגמא, בשוק המכוניות האמריקאי בשנות ה-50 ובשוק המלט לאורך השנים. אך מעבר לכך, העיקרון אינטואיטיבי למדי: בענף עם מעט מתחרים, כולם מבינים שעדיף לשמור על רמת מחירים גבוהה ולא לעצבן את המתחרים, כדי שלא תתפתח מלחמת מחירים.

דוגמא מובהקת ודי מדהימה של עיקרון זה חווינו על בשרנו בשוק הסלולרי הישראלי טרום הרפורמות של משה כחלון, אז התקיימו זו לצד זו שלוש חברות – פלאפון, סלקום ופרטנר – בשוק עם תחרות מועטה ביותר. עדות לחוסר התחרות בענף סיפק מנכ"ל פרטנר הראשון עמיקם כהן, כפי שמתואר בכתבה בדה-מרקר:

"עמיקם כהן אוהב לספר כיצד בתחילת הקדנציה שלו כמנכ"ל פרטנר הוא הזדמן לכנס שבו נכחו בכירי ענף הסלולר דאז. כהן, מנכ"ל חדש שהחברה שלו לא החזיקה אז בנתח שוק משמעותי, לא התבייש לעלות על הבמה, ובביטחון העצמי הבוטה שבו הוא מתגאה הכריז בפני המנהלים המתחרים מסלקום ומפלאפון – שחילקו ביניהן באותה תקופה את השוק הישראלי – שהוא הולך לגנוב להם שליש מהלקוחות ושהם לא יוכלו למנוע זאת. את הסיפור הזה הוא נוהג להציג כנראה כדוגמה לנחישות של מנכ"ל, לדרך שבה הוא סימן מטרות והיה בטוח בהצלחתו... כהן אכן הגיע ל-32% משוק הסלולר עם פרטנר, ועצר שם. כשאנחנו מנסים לעמת אותו עם השאלה מדוע הצהיר שייקח רק שליש, ומדוע בשנים שבהן היה לו יתרון תחרותי על מתחריו פרטנר לא המשיכה לצמוח ולגזול יותר משליש מהשוק – אנחנו לא מצליחים לחלץ תשובות חדות."

ריכוזיות ורווחיות בשוק הסלולר בשנת 2010. מקור: גלובס

האם בפועל חברות הסלולר יצרו קרטל ותיאמו ביניהן מחירים ומבצעים באופן מפורש? אין לי מושג ודווקא סביר מאוד בעיני שלא, בדיוק משום שזהו מקרה קלאסי בו תיאום מרומז יכול לעבוד: שוק ריכוזי מאוד עם מוצר אחיד יחסית. יד לוחצת יד, כל חברה "מסתפקת" בשליש מהשוק וזוכה לרווחים בגובה מיליארדי שקלים על חשבון הצרכנים.

אם כך, מה המסקנה מכל הסיפור הזה? שחשיפת קרטלים והסכמות שנחתמות על מפיות בחדרים אפלים לא מספיקה כדי להילחם באופן אפקטיבי ברווחיות העודפת בענפים ריכוזיים. אם מבנה הענף מאפשר לחברות מתחרות לשמור על מחירים גבוהים ללא צורך בהעברת מסרים סודיים, המדינה חייבת לפעול להגן על הצרכן ולייצר תחרות. כיצד תעשה זאת? לצערי אין פה תשובה פשוטה. פיקוח על מחירים (כלומר קביעת מחיר מקסימום) נשמע כמו פיתרון מתבקש, אבל בפועל הוא דווקא מקל על החברות לתאם מחירים (אם כי יתכן שברמה נמוכה יותר מאשר היה ללא הפיקוח). לדעתי המדיניות הרצויה ברוב המקרים היא הורדת חסמי הכניסה בענפים הריכוזיים על מנת להקל על כניסת מתחרים חדשים. אך למרות שנדמה שזה עבד בשוק הסלולר, זה לא בהכרח פיתרון קסם לכל שוק ריכוזי.

הפוסטים בבלוג של המכון לרפורמות מבניות נכתבים על-ידי חוקרי המכון, מייצגים את עמדתם האישית ולא את העמדה הרשמית המכון.

תגובה אחת עבור צריך פרטנר לקרטל
  1. פרק ד'1: קבוצת ריכוז
    הגדרות לעניין פרק ד'1
    31א. בפרק זה –
    "אדם" – כהגדרתו בסעיף 26(ו);
    "חסם למעבר בענף" – חסם המגביל את יכולתו של לקוח לעבור בין ספקים בענף – לעניין קבוצת ריכוז באספקת נכסים או שירותים, או חסם המגביל את יכולתו של ספק לעבור בין לקוחות בענף – לעניין קבוצת ריכוז ברכישת נכסים או שירותים.
    קבוצת ריכוז
    31ב. (א) הממונה רשאי לקבוע לפי סעיף 43(א)(6) כי קבוצה מצומצמת של בני אדם המנהלים עסקים שבידיהם נתון ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, היא קבוצת ריכוז (בפרק זה – קבוצת ריכוז), וכל אחד מבני האדם כאמור הוא חבר בקבוצת ריכוז, אם ראה כי מתקיימים כל אלה:
    (1) בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים קיימת תחרות מועטה בעסקים או שמתקיימים תנאים לתחרות מועטה בעסקים;
    (2) נקיטת צעדים כאמור בסעיף 31ג עשויה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או עשויה להגביר את התחרות בענף באופן משמעותי או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות בענף.
    (ב) לעניין סעיף קטן (א)(1), יראו, בין השאר, חסם כניסה לענף יחד עם שניים או יותר מהתנאים המפורטים להלן, כתנאים לתחרות מועטה בעסקים בין חברי קבוצת ריכוז או בענף שבו הם פועלים:
    (1) חסם למעבר בענף;
    (2) אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה, או ששני בני אדם הפועלים באותו ענף שאחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או שאדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר אחד מהם לפחות הוא חבר הקבוצה;
    (3) לחברי הקבוצה נתחי שוק דומים באספקה או ברכישה של נכסים או של שירותים בענף;
    (4) הנכסים או השירותים שמספקים או שרוכשים חברי הקבוצה בענף דומים זה לזה במידה רבה;
    (5) חברי הקבוצה מספקים נכסים או שירותים בענף למספר רב של לקוחות או של ספקים או רוכשים נכסים או שירותים כאמור ממספר רב של לקוחות או של ספקים;
    (6) לכל אחד מחברי הקבוצה, או למרביתם, יש אפשרות לדעת את עיקרם של תנאי ההתקשרות, בין לקוחות או ספקים לבין מרבית מחברי הקבוצה האחרים, לאספקה או לרכישה של נכסים או שירותים בענף.
    הסדרת פעולות של קבוצת ריכוז
    31ג. (א) הממונה רשאי להורות לחברי קבוצת ריכוז, כולם או חלקם, בדבר צעדים שעליהם לנקוט כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר באופן משמעותי את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות בענף, ובכלל זה רשאי הממונה –
    (1) להורות על הסרתם או על צמצומם של חסמי כניסה לענף או של חסמים למעבר בענף, שהם תוצאה של מעשה או מחדל של מי מחברי הקבוצה;
    (2) להורות על הפסקת פעילות מסוימת של חבר הקבוצה אם סבר שהפעילות האמורה מקלה על מי מחברי הקבוצה להתאים את התנהגותו להתנהגות של חבר קבוצה אחר;
    (3) לאסור על העברה או על פרסום של מידע בין חברי הקבוצה או בין חברי הקבוצה לבין אדם אחר, אם יש בהעברה או בפרסום כאמור כדי להקל על מי מחברי הקבוצה להתאים את התנהגותו להתנהגות של חבר קבוצה אחר.
    (ב) ראה בית הדין, בעקבות פנייה של הממונה, כי אדם מחזיק בזכות כלשהי באדם אחר הפועל באותו ענף ואחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, או כי שני בני אדם הפועלים באותו ענף שאחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, מחזיקים בזכות כלשהי באדם שלישי, או כי אדם מחזיק בזכות כלשהי בשני בני אדם או יותר הפועלים באותו ענף אשר אחד מהם לפחות הוא חבר קבוצת ריכוז, רשאי הוא להורות על מכירת ההחזקות כאמור, כולן או חלקן, וכן לקבוע מועד למכירתן, אם מצא כי יש בכך כדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, או כדי להגביר משמעותית את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור.
    (ג) לעניין קבוצת ריכוז הפועלת בענף שהסדרתו היא בתחום אחריותו של משרד ממשרדי הממשלה או שלגוף אחר נתונות על פי דין סמכויות לעניין הסדרתו, יחולו הוראות אלה:
    (1) הממונה יתייעץ עם המשרד או עם הגוף כאמור בנוגע למתן הוראות לפי סעיף קטן (א) שנועדו למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף וכן בנוגע לפנייה לבית הדין לפי סעיף קטן (ב);
    (2) הממונה יקבל את הסכמת המשרד או הגוף כאמור למתן הוראות לפי סעיף קטן (א) שנועדו להגביר באופן משמעותי את התחרות בין חברי הקבוצה או בענף או ליצור תנאים להגברה משמעותית של התחרות כאמור.
    (ד) הוראות סעיף 30(ג) עד (ח) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הוראות הממונה לפי סעיף קטן (א).
    הוראות מיוחדות לעניין קבוצת ריכוז בתחום הבנקאות ובתחום הביטוח
    31ד[1]. (א) הממונה יתייעץ עם נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים בנוגע לכוונתו לקבוע כי קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז, וכן יודיע להם על כוונתו לתת הוראה לפי סעיף 31ג(א) שנועדה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, אם הקביעה או ההוראה כאמור נוגעות לאדם הפועל בענף שבתחום אחריותו של בנק ישראל לפי הוראות חוק בנק ישראל; ראה נגיד בנק ישראל או המפקח על הבנקים, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של תאגיד בנקאי או את יציבותה של המערכת הבנקאית, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה.
    (ב) הממונה יתייעץ עם הממונה על שוק ההון בנוגע לכוונתו לקבוע כי קבוצה מצומצמת של בני אדם היא קבוצת ריכוז, וכן יודיע לו על כוונתו לתת הוראה לפי סעיף 31ג(א) שנועדה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים בין חברי הקבוצה או בענף שבו הם פועלים, אם הקביעה או ההוראה כאמור נוגעות לאדם הפועל בענף שבתחום אחריותו של הממונה על שוק ההון; ראה הממונה על שוק ההון, לאחר קבלת הודעה לפי סעיף זה, כי מתן הוראה כאמור יסכן את יציבותו של מבטח או את יציבותה של מערכת הביטוח והחיסכון הפנסיוני, יודיע על כך לממונה והוא יימנע ממתן ההוראה.
    (ג) (1) נמנע הממונה ממתן הוראה בעקבות הודעת נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, לפי הוראות סעיף זה, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את דבר קבלת ההודעה, בלא נימוקיה, בסמוך למועד קבלתה, ואת נימוקיה – שישה חודשים מיום קבלתה;
    (2) על אף הוראות פסקה (1), הוסכם בין הממונה לבין נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון, לפי העניין, כי פרסום כאמור באותה פסקה עלול לפגוע ביציבות הגופים או המערכות המפורטים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ידחה הממונה את הפרסומים, כולם או חלקם, למועד שיוסכם ביניהם.
    (ד) בסעיף זה –
    "חוק בנק ישראל" – חוק בנק ישראל, התש"ע-2010;
    "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;
    "הממונה על שוק ההון" – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר;
    "המפקח על הבנקים" – המפקח על הבנקים שמונה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941;
    "תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981.


[למעלה]

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *