נתחיל מהמזרח – בשיטוטי בנפאל בשנה שעברה הגעתי לכפר קטן בשמורת האנפורנה שאת שמו איני זוכר. כמו כפרים רבים אחרים באיזור, הכפר אינו נגיש לכלי רכב והגישה אליו היא באמצעות שבילים להולכי רגל הנסמכים על מערכת של גשרים תלויים פשוטים. אחד מגשרי הגישה לכפר היה הרוס כשהגעתי אליו, כנראה מפגעי מזג האוויר, וכמה מקומיים התאספו לצורך שיקום הגשר.זהו אינו פוסט על אחווה קהילתית אלא על הצורך בעבודה. כנראה שאף אחד מהמקומיים אינו בנאי גשרים במקצועו. עם זאת, תושבי הכפר תלויים בדרכי הגישה אליו. אל תחום עיסוקיהם השונים, מתווסף הצורך לתקן מדי פעם גשר מזדמן. לו היתה לתושבי הכפר מכונת פלאים לתיקון גשרים, אין ספק שהיו משתמשים בה, שכן כך היו יכולים לחסוך זמן ומאמץ יקרים.

ובחזרה אלינו לעולם המערבי: האם באמת היינו רוצים מכונות פלא שכאלה? אנו רגילים לחשוב על אובדן מקומות עבודה כדבר שלילי. "התייעלות" הפכה לביטוי מכובס הטומן בחובו פיטורין. ואכן, מכונות שייתרו את הצורך בעבודה עלולות להביא לאבטלה המונית. במצב כזה, וללא שינוי חברתי שיוכל להכיל את המצב החדש, רק מעמד מצומצם של בעלי הון ומהנדסים מוכשרים יוכלו להתפרנס בכבוד.

בקסטר – רובוט רב תכליתי זול יחסית שניתן לתיכנות לביצוע מגוון רחב של מטלות. מקור: Rethink Robotics

אני מזמין אתכם לניסוי מחשבתי פשוט: ישנו מפעל המייצר מכוניות באמצעות פועלים. רובוט חדש שפותח מאפשר להחליף לחלוטין את הצורך בידיים עובדות במפעל. לכאורה, זו אופציה מצויינת לבעל המפעל – בהוצאה חד פעמית הוא יוכל לחסוך את תשלום המשכורות, הפנסיה, דמי ההבראה ועוד שלל זכויות סוציאליות של העובדים להן הוא מחוייב, ואולי אף לשפר את יכולת הייצור, הרי רובוט אינו זקוק להפסקות, איננו מתעייף ועושה פחות טעויות. אם העולם היה מתקיים כחברה שיתופית, כולם היו נהנים מהרובוט: הרי אפשר לעבוד פחות ולייצר יותר. אך במצב הקיים, הפועלים יאבדו את פרנסתם. יתכן ובעל המפעל יהנה מהרובוט בטווח הקצר, אך בתרחיש שבו זוהי תופעה כלל משקית ועובדים רבים במפעלים אחרים יאבדו את עבודתם לרובוטים, לא יישאר מי שיצרוך את המכוניות שהמפעל מייצר.

התהליך של תיעוש ומיכון העבודה איננו תופעה חדשה. הוא מתרחש כבר שנים רבות והביא לשגשוג החברה המערבית. מאז המהפכה התעשייתית ישנה עלייה חדה בפריון של העובדים. ניתן לראות זאת בבירור בחקלאות: בעבר הרחוק, רוב כוח העבודה הועסק בייצור מזון. עם הזמן הפיתוחים הטכנולוגיים, משימוש במחרשות קדומות ועד זני גידולים מהונדסים גנטים, הביאו להגדלת התפוקה לעובד, מה שהביא לירידה מתמשכת בחלקו של המגזר החקלאי בכוח העבודה. העובדים ה”מיותרים” החלו להגר לערים לחיפוש עבודה חדשה. המעבר הזה לא היה פשוט, אך הוא התאפשר מלכתחילה בשל התפתחות מואצת של מגזרי התעשייה והשירותים.

שיעור העובדים בחקלאות מתוך כוח העבודה האמריקאי לפי שנים. מקור: Vox

תהליך התיעוש ממשיך גם כיום, אך בעוד בעבר הנפגעים ממנו היו בעיקר חקלאים ופועלי תעשייה, כיום האוטומציה מתרחבת גם למגזר השירותים. ממתווכים שמאבדים את עבודתם לאתרי מודעות, ועד מפעילי תחנות המוניות ונהגים שעלולים למצוא את עצמם ללא עבודה בשל פלישת אפליקציות כגון GetTaxi ו-Uber . מי שצפה בסדרה Mad Man לא יכול שלא לשים לב לכמות המזכירות הרבה שהיתה נדרשת במשרדים, בעוד כיום עובדי אדמיניסטרציה פרודיקטיביים בהרבה בשל השימוש בתוכנות משרדיות שונות, ולכן יש צורך בהרבה פחות מהם.

דוגמה עדכנית ומקומית למתח הנוצר בין הצורך הכלכלי להתייעל לבין אינטרסים של עובדים לשימור משרתם היא מאבק ההסתדרות ביוזמת המדינה להתקין מוני חשמל חכמים בבתים שיאפשרו דיווח שוטף של ניצול החשמל עבור כל צרכן ללא צורך בשליחת עובדי חברת החשמל לבדוק את המונה, כפי שנעשה כיום.

האיום המיידי הוא לעובדים במקצועות הדורשים משימות פיזיות פשוטות או רפטיטיביות: רובוטים יחליפו עובדים בחקלאות. נהגים יוחלפו במכוניות-ללא-נהג שאינן דורשות שכר או תנאי עבודה, יכולות לעבוד יותר מ-12 שעות הקבועות בחוק, וכנראה אף יתרמו לצמצום תאונות הדרכים. אך גם משרות עתירות-ידע לא חפות מסכנה זו. אלגוריתמים עוברים “התמקצעות” בתחומים רבים, ועתידים לקחת נתח רב ממשרות המזוהות עם מעמד הביניים. לפי מחקר של אוניברסיטת אוקפורד בנושא, 47% מהמשרות בשוק העבודה האמריקאי עתידות להעלם ב-20 השנים הקרובות.

התפלגות כלל המשרות במשק האמריקאי, לפי סיכויי המשרה לעבור אוטומציה בשנים הקרובות. מקור: The Future Of Employment

האם המשרות הללו אכן יאבדו בשל האוטומציה? יתכן שהן רק יוחלפו במשרות חדשות כפי שקרה בעבר, כאשר עובדי חקלאות ותעשייה עברו למגזר השירותים. עם זאת, לא בטוח בכלל שגם הפעם החלפת העובדים תלווה בהיווצרותם של סקטורים חדשים שייצרו משרות נוספות .

האיום הברור של מה שתיארתי הוא אבדן הפרנסה לעובדים וההשלכות הכלל-משקיות של האבטלה ההמונית. אך מה לגבי הצורך שלנו בעבודה שלא נובע רק ממניעים כלכליים? מובטלים נוטים לסבול מבעיות נפשיות כגון חרדה, דיכאון ובטחון עצמי נמוך בשיעור כפול מאנשים עובדים. עם זאת, יתכן שהדבר אינו נובע מחוסר בעבודה כשלעצמו, אלא מסטטוס חברתי נמוך וחוסר זהות עצמית בחברה המקדשת עבודה לצורך פרנסה. ואמנם, לפי הקונסצנזוס בקרב אנתרופולוגים, בחברות ציידים-לקטים מספר שעות ה”עבודה” – שעות אותן אנשים מבלים בנסיון להשיג אוכל, נמוך משמעותית מהמקובל בחברות בהן ייצור המזון הינו מבוסס חקלאות. כתוצאה מכך, יותר זמן בחברות אלה מוקדש לפנאי וקהילה. אם ימצא פתרון לחלוקת תוצרי מהפכת האוטומציה, יתכן שבעקבות כך תתרחש גם מהפכה תרבותית. אברכים שמעבירים את מרבית זמנם בלימודי תורה ופרנסתם ממומנת בידי אחרים זוכים כיום לבוז ואנתגוניזם, אך יתכן ואורח חייהם יהפוך לנפוץ יותר (פחות עבודה ויותר עיסוקים אחרים, לאו דווקא לימודי תורה).

כדי לאפשר את המשך הפיתוח הטכנולוגי באופן שייטיב עם רווחת הציבור, יש צורך בשינוי תודעתי כולל. מחברה בה העבודה לצורך פרנסה היא ערך, זהות וסטטוס, אפשר לעבור למה שאכנה ”עצלנות מחושבת” – שעות עבודה אנושיות הן משאב יקר שיש לשאוף לצמצם את ניצולו ככל האפשר. כדי לצמצם את הצורך בשעות העבודה, יש לעודד פיתוחם של אמצעים טכנולוגים שיאפשרו הגדלת התפוקה או החלפת הצורך בעובד אנושי, ולא להילחם בהם. לצד זאת, יש צורך לייצר מערכת חברתית לחלוקה מחודשת של התוצר, כך שמהפיכת האוטומציה תיטיב עם כולם. הכנסה-בסיסית-ללא-תנאי יכולה להיות להוות מנגנון מתאים. ניתן גם להשיג את המטרה ע”י הגברה ושיפור של השירותים הציבוריים הניתנים לאזרח, ולהרחיב אותם לתחומים נוספים, באופן שיאפשר מחייה באיכות מספקת ללא צורך בהכנסה משמעותית. לבסוף, כדאי לקדם תרבות המעודדת פנאי ויצירה שלא מוכוונת פרנסה. בחברה שבה הייצור אינו דורש עבודה רבה, ניתן לקיים אוחך חיים שאינו תלוי עבודה ללא ביקורת חברתית. המצב יאפשר לאנשים להקדיש את חייהם לנושאים שמעניינים אותם, כמו אמנות, יצירה או לימודים.

תקציר לעצלנים (TL;DR)

  • רובוטים תורמים לפיתוח ומשפרים את איכות חיינו. הם מאפשרים לעבוד פחות ולייצר יותר.
  • אם זאת, בסביבה החברתית-כלכלית הקיימת, רובוטים יכולים לתרום לאבטלה ולהגביר את אי-השוויון.
  • כדי להמשיך ולהתפתח, יתכן שהחברה תצטרך לעבור שינויים בחלוקת ההכנסות, יחד עם שינויים תפישתיים

הפוסטים בבלוג של המכון לרפורמות מבניות נכתבים על-ידי חוקרי המכון, מייצגים את עמדתם האישית ולא את העמדה הרשמית המכון.

3 תגובות ל עצלנות מחושבת
  1. עומר, אתה כותב נפלא.
    חייבת לציין שהעצלנות המחושבת נשמעת כמו פרדייז. אבל מי יודע…

  2. […] וזה עוד בלי אף מילה על הרובוטים. […]

  3. […] החדשות לא מדביק את קצב היעלמות המשרות הישנות. כבר התייחסתי בעבר להשערות שיתכן שהצמצום ההולך בצורך בעובדים יכול להביא […]


[למעלה]

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *