סמינר מדידת אי-שיוויון: מפגש שישי

חלק 1: עקומת 'גטסבי הגדול' – הבנת הקשר בין אי שוויון כלכלי לבין מוביליות חברתית \ יונתן ברמן

דוקטורנט לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב. בעבר עבד כחוקר בקריה למחקר גרעיני ושימש כסגן מפקד תכנית תלפיות.

המחקר של יונתן עוסק בשאלות כלכליות תוך שימוש בכלים מתורת ההסתברות ומפיזיקה סטטיסטית מחוץ לשיווי משקל, בעיקר בהיבט של אי-שוויון בהכנסות ובהון. בהרצאה אסקור את "גרף גטסבי הגדול" והבעייתיות המתודולגית העולה ממנו. גרף זה מציג קשר אמפירי בין ניידות בין-דורית לבין אי-שוויון בהכנסות במדינות שונות. במחקר שלי, שאציג בהרצאה, אראה כיצד הקשר האמפירי שנמדד, אינו אלא תוצאה של קשר מתמטי פשוט בין מדדי הניידות והאי-שוויון, המעמידה בסימן שאלה את המשמעויות הכלכליות העומדות בבסיס הגרף. אדגים כיצד קשר זה מתקיים עבור מדדי ניידות בין-דורית שונים. כל אלה מובילים לכך שעל-מנת לקשור סיבתית בין ניידות בין-דורית לבין אי-שוויון ולהוכיח אמפירית קשר זה, יש לשנות את כלי המדידה המקובלים שלהם.

חלק 2: מוביליות בין דורית בשכר בישראל \ צליל אלוני וזאב קריל

צליל אלוני הוא סטודנט באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר ובוגר תואר שני בכלכלה במסגרת התכנית הבינתחומית ע"ש לאוטמן באוניברסיטת תל אביב. זאב קירל הוא חוקר באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה וכלכלה, ותואר שני בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון. עוסק, בין היתר, בשוק העבודה, מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה, מערכת הפנסיה, אי השוויון (ובכלל זה אי שוויון מגדרי) וביוקר המחייה והדרכים לצמצמו.

מדדים למוביליות בין דורית בשכר מתארים את הקשר בין הרקע הכלכלי של ההורים להצלחת ילדיהם בשוק העבודה, ונוגעים לרעיון הבסיסי של שוויון הזדמנויות. במחקר זה נעשה שימוש במאגר מקיף של נתונים מנהליים על מנת למדוד את המוביליות הבין דורית בישראל. נמצא כי בהשוואה בינלאומית, לפי המדדים המקובלים, המוביליות הבין דורית בישראל גבוהה במיוחד, ובמיוחד בהינתן רמת אי השוויון הגבוהה בישראל. הסבר חלקי לממצא זה הוא שיעור המהגרים הגבוה באוכלוסייה. בנוסף, אנו משווים את המוביליות בין קבוצות אוכלוסייה בישראל על בסיס ארצות המוצא של המשפחה, ומוצאים כי מתקיימת התכנסות משמעותית לממוצע, אך עם זאת, קיימים פערים גדולים בקצב ההתכנסות.

יונתן ברמן:

צליל אלוני:

זאב קריל: