סגרגציה כלכלית בישראל – המכון לרפורמות מבניות

 המסמך המלא (PDF)
 אתר המידע של המחקר

עורך המחקר: מאור מילגרום

תוך שלושה עשורים – רמת הקיטוב הכלכלי בין שכונות ישראל זינקה ב-65%. התרחבות אי השוויון בישראל מתבטאת לא רק במספרים, אלא גם בפני השכונות של ערי ישראל: מחקר של המכון לרפורמות מבניות בדק את מידת הסגרגציה הכלכלית בשכונות הערים הגדולות בישראל מ-1983 ועד היום. תוצאות המחקר פורסמו גם בעיתון The Marker.

מהי סגרגציה?

סגרגציה היא מצב בו קיימת הפרדה גיאוגרפית בין קבוצות אוכלוסייה שונות, כאשר לרוב ההפרדה היא על בסיס מוצא, מעמד סוציו-אקונומי, דת וכדומה. עם זאת, סגרגציה לא חייבת להיות גיאוגרפית, ולעיתים המושג מתאר בידול בין קבוצות אוכלוסייה שונות בשוק העבודה, לדוגמא בחלוקה למקצועות "גבריים" ולמקצועות "נשיים". בישראל מושג הסגרגציה מקושר לרוב לתחום החינוך. מידת ההפרדה בבתי הספר בין קבוצות שונות זוכה לעניין ציבורי רב, וממשלות ישראל הובילו רפורמות לאינטגרציה בחינוך כדי לצמצם פערים בהישגים הלימודיים. במחקר זה בדקנו את הסגרגציה הכלכלית בארבע ערים מרכזיות בישראל.

ערים מרכזיות בישראל

במסגרת המחקר בדקנו את הסגרגציה הכלכלית בשנים 1983, 1995, ו-2008 בארבעת הערים הגדולות בישראל: תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע. ניתן ללחוץ על האזורים הצבעוניים במפות על מנת לקבל נתונים נוספים על השכונות. הנתונים נכונים לשנת 2008.

  1. 1
    תל אביב

    _0000_tlv_risi

    _0001_tlv_poor

    _0002_tlv_rich

    _0003_tlv_middle

     

    בתל אביב גרים כ-415 אלף תושבים, והיא מדורגת באשכול 8 בדירוג הכלכלי-חברתי של הלמ"ס. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מתוך תלמידי י"ב הוא 71%. השכר הממוצע לשכיר הוא 9,731 ש"ח. מפת האזורים הסטטיסטיים ממחישה היטב את הפער הכלכלי בין שכונות הצפון לשכונות הדרום בעיר. הממצאים מצביעים על ירידה מתונה בשיעור משקי הבית העניים בעיר, ועל יציבות ברמת ריכוזיות העניים. מנגד, הליך ריכוזיות העשירים בשכונות יוקרה עלה משמעותית מאז 1983.

  2. 2
    ירושלים

    _0004_jru_risi

    _0005_jru_poor

    _0006_jru_rich

    _0007_jru_middle

     

    בירושלים גרים כ-800 אלף תושבים (מתוכם כ-300 אלף במזרח ירושלים), והיא שייכת לאשכול כלכלי-חברתי 4. אחוז הזכאים לתעודת בגרות היא 32%. שכר חודשי ממוצע לשכיר 6,620 ש"ח. בירושלים ישנה ירידה משמעותית ויציבה בשיעור משקי הבית העשירים ניתן לפרש ממצא זה כמעיד על תהליך ההתחרדות בעיר, וכן על הגירה שלילית של אוכלוסיה מבוססת לישובים סמוכים. בפירוק מדד הסגרגציה רואים עלייה משמעותית ברמת הריכוזיות של העניים בירושלים.

  3. 3
    חיפה

    _0008_haifa_risi

    _0009_haifa_poor

    _0010_haifa_rich

    _0011_haifa_middle

     

    בחיפה מתגוררים כ-273 אלף תושבים. היא שייכת לאשכול כלכלי-חברתי 7. אחוז הזכאים לתעודת בגרות הוא 69%. השכר הממוצע לשכיר הוא 8,843 ש"ח. מבחינה גיאוגרפית, בחיפה קיימים פערים גדולים בין השכונות העשירות על הכרמל, לבין השכונות העניות יותר למורדותיו. פירוק מדד הסגרציה מראה כי רמות הריכוזיות של העשירים ושל העניים עלו שניהם בחיפה. זאת, בעוד שיעור העשירים בכלל העיר נמצא בירידה, ושיעור העניים נותר יציב.

  4. 4
    באר שבע

    _0012_br7_risi

    _0013_br7_poor

    _0014_br7_rich

    _0015_br7_middle

     

    באר שבע כמעט והכפילה את מספר תושביה מאז 1983, וכיום גרים בה כ-205 אלף תושבים. העיר שייכת לאשכול כלכלי- חברתי 5. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב הוא 65%. השכר הממוצע לשכיר הוא 7,062 ש"ח. פירוק מדד הסגרגציה מצביע על רמה גבוהה במיוחד של ריכוזיות העניים, רובם מתרכזים בשכונה ד' בצפון העיר. רמת ריכוזיות העשירים גם היא גבוהה באופן יחסי, חלקם בשכונות חדשות שנבנו באזור האוניברסיטה על מנת לשמור על אוכלוסייה חזקה בעיר.

מדד RISI

מדד הסגרגציה עליו מתבסס המחקר הוא המדד של מכון Pew – מדד RISI – Residential Income Segregation Index. בהתאם למדד זה, משק בית מוגדר כבעל הכנסה נמוכה אם הכנסתו היא 2/3 או פחות מההכנסה החציונית הארצית למשק בית. משק בית מוגדר כבעל הכנסה גבוהה אם הכנסתו היא כפולה או יותר מההכנסה החציונית הארצית. אזור סטטיסטי מוגדר כשכונת עוני אם יותר ממחצית משקי הבית בשכונה הם עניים, וכשכונת יוקרה אם מעל 50% ממשקי הבית בו הם עשירים. בהתאם להגדרות אלו, מדד RISI יתקבל על ידי חיבור של שיעור משקי הבית העניים הגרים בשכונות עוני עם שיעור משקי הבית העשירים הגרים בשכונות יוקרה. אינדקס הסגרגציה RISI נע, לפיכך, בין מינימום של 0 במצב של היעדר סגרגציה מוחלט לבין אינדקס של 2 (200%) עבור סגרגציה מוחלטת.

RISI

ברמה הארצית המדד עלה מ-0.26 ב-1983 ל- 0.43 ב-2008, גידול של 65%. בפירוק למרכיביו השונים, שיעור משקי הבית העשירים שגרו בשכונות יוקרה כמעט הכפיל את עצמו: מ- 7% ב-1983 ל-13% ב-2008. בקצה השני, שיעור משקי הבית העניים בשכונות עוני עלה מ-19% ב-1983 ל-30% ב-2008.

מגמות אלו עקביות עם מגמות הסגרגציה בארה"ב על פי המחקר של מכון. על פני 30 המטרופולינים הגדולים בארה"ב נמצא כי מדד עלה מ-0.32 ב-1980 ל-0.46 ב-2008. במבט על מרכיבי המדד, עלה שיעור ריכוזיות העשירים בארה"ב מ-9% ב-1980 ל-18% ב-2010, בעוד שיעור ריכוזיות העניים עלה מ- 23% ב-1980 ל-28% ב-2010.

RISI_us_il

 

 סגרגציה כלכלית בישראל – המחקר המלא (PDF)

ראיון עם מאור מילגרום בתכנית סדר יום עם קרן נויבך

ראיון עם אלי גרשנקרוין ברדיו ללא הפסקה עם גיא זהר

חומרים נוספים על סגרגציה כלכלית

Parable of the Polygons – הסבר אינטראקטיבי להיווצרותה של סגרגציה כתוצאה מהעדפות הפרטים

הסגרגציה הכלכלית בארה"ב (ריצ'ארד פלורידה)

הסבר של הכלכלן טים הארפורד על סגרגציה:

3 תגובות ל סגרגציה כלכלית בישראל
  1. […] מאור מילגרום התראיין ב"סדר יום עם קרן נויבך" על מחקר המכון בנושא סגרגציה כלכלית בישראל. […]

  2. […] זוהר ריאיין ב"רדיו ללא הפסקה" את אלי גרשנקרוין על מחקר הסגרגציה של […]

  3. […] בהיבטים נוספים, כגון אי שוויון בצריכה, אי שוויון נכסי וסגרגציה כלכלית. כעת, אנחנו מזמינים אתכםן לסמינר […]


[למעלה]

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *