"בעולמנו, אין דבר שניתן לומר עליו כי הוא בטוח, למעט מוות ומסים." בנג'מין פרנקלין

מערכת המס הנפוצה כיום במדינות מפותחות, המבוססת על מס הכנסה, אינה דבר של מה בכך. גביית מס הכנסה מצריכה מערכות ביורוקרטיות מורכבות ומסואבות, והיא חדשה יחסית. בעבר, המס המרכזי הנפוץ ביותר שהוטל על כלל האוכלוסייה היה מס גולגולת – כשמו כן הוא, מס קבוע על כל אדם שאינו תלוי בהכנסתו או בצריכתו. זהו המס הנוח ביותר לגביה, שכן הוא אינו מצריך איסוף מידע על האזרחים ולכן אינו מצריך מערכת ביורוקרטית מסובכת, אך הוא מס מאוד רגרסיבי – מכיוון שבהגדרה הוא יהיה בשיעור גדול יותר מהכנסתם של בעלי הכנסות נמוכות מאשר של בעלי הכנסות גבוהות ועל כן גורם להגברת אי-השוויון.

מערכות המס התפתחו יחד עם עלייתן של המדינות המודרניות – שהפכו את גביית המס למבוססת הכנסה בעיקרה. גביית המס לפי ההכנסה מאפשרת להגדיל את הגביה ממי שיש לו, תוך התחשבות בבעלי ההכנסות הנמוכות. מלבד מימון הוצאות המדינה השוטפות, מערכת המס מאפשרת לצמצם את האי-שוויון תוך שימוש בתשלומי העברה בצורה של קצבאות לזכאים. השימוש במדרגות מס יוצר מערכת פרוגרסיבית הגובה מבעלי הכנסות גבוהות מס בשיעור גבוה יותר מהכנסתם. המיסוי על הכנסה בעת המודרנית התחיל במאה ה-18 כאמצעי למימון הממשלה, בעיקר בזמני משבר (מלחמות), אך היה נמוך יחסית. מס ההכנסה על חברות ויחידים עלה באופן משמעותי במאה ה-20 במהלך שתי מלחמות העולם על מנת לממן אותן ולמעשה החליף לחלוטין את מס הגולגולת. מנגנון מס ההכנסה נשאר אחרי המלחמות ושימש את הממשלות והפוליטיקאים כדי לספק שירותים לאזרחים, למשל ראש ממשלת בריטניה לויד ג’ורג’ שפעל למען חקיקה חברתית לאחר שהבטיח לציבור “מדינה ראויה לגיבורים לחיות בה”.

מודעת תעמולה לעידוד תשלומי מיסים ממלחמת העולם השניה

אך האם המערכות הללו אכן פרוגרסיביות? למרות הכינוי השגור “מס הכנסה”, זהו בעצם מס על הכנסה מעבודה בלבד. הכנסות ממקורות שונים, כגון הכנסות מהון פיננסי (מניות) או הון פיסי (שכירות על דירה) מקבלות מעמד שונה לחלוטין וממוסות בצורות שונות מהכנסה על עבודה. עד כמה שונה המיסוי? בעוד בארה”ב המס על רווחי הון הוא פרוגרסיבי במידת מה (בשיעורי מס של 0%-20% לפי מדרגות הכנסה), בישראל המס הוא מס קבוע של 25% מרווחי ההון ללא קשר בהכנסות נוספות של הפרט (ישנה מדרגה נוספת של 30% לבעלי שליטה). והמס על שכירות דירות? בישראל הכנסות משכירות של עד כ-5,000 ש"ח פטורות ממס, בעוד לשכירות גבוהה יותר יש מס אחיד קבוע של 10%, גם כאן ללא התחשבות בהכנסות נוספות של הפרט.

הדבר יוצר רגרסיביות מסוימת במערכת המס – אמנם שיעור המס מעבודה עולה לפי מדרגות שכר, אך דווקא העשירים ביותר נוטים להסתמך פחות על שכר מעבודה להכנסתם. עובדה זו, לצד שימוש באמצעים הכלכליים העומדים בפניהם לבצע תכנוני מס, מאפשרת פעמים רבות לעשירים לשלם שיעורי מס נמוכים בהרבה מיתר האוכלוסייה.

וורן באפט

וורן באפט. המזכירה שלו משלמת יותר.

וורן באפט, אייל ההון האמריקאי המקדם אג'נדה של הגדלת המיסים בארה”ב על בעלי הכנסות גבוהות במיוחד, נוהג להזכיר שהוא משלם מס בשיעור נמוך יותר מהמזכירה שלו, ששילמה בשנת 2012 מס בשיעור של 35.8% מהכנסתה בעוד הוא שילם מס בשיעור של 17.4% מהכנסתו. העמקת הגבייה מבעלי האמצעים תוכל לאפשר למדינה להגדיל את השירותים לאזרח או לחלופין להקטין את נטל המס על כלל האוכלוסייה.

אך כיצד ניתן ליצור מערכת מס שוויונית יותר? רעיון אפשרי הוא יצירת מס פרוגרסיבי אחיד שיחושב לכל ההכנסות ללא קשר למקור נביעתן. ביל גרוס, היו”ר האגדי לשעבר של קרן פימקו, קורא להשוות את שיעור המס על רווחי הון למס על עבודה. במאמר שפרסם בנושא, הוא כותב כי “העידן בו המס על ההון נמוך מהמס על עבודה צריך להסתיים”. אלן גרינספן, נגיד הפדרל רזרב לשעבר, התראיין בנושא בתוכניתו של ג’ון סטיוארט (דקה 5:20) ואמר שלא ברור לו מדוע רווחי ההון ממוסים בשיעור שונה מהכנסות מעבודה.

יש מספר טיעונים כנגד רעיון זה: בפועל, רווחי ההון ממוסים פעמיים, פעם אחת כמס חברות ופעם שנייה כמס על דיבידנד. בנוסף, יש הטוענים כי מס גבוה על רווחי הון פוגע בתמריץ להשקיע ומקטין את ההשקעה של החברות במשק. מדובר בטענה קצת בעייתית, כי גם אם היא נכונה ניתן לומר את אותו הדבר על מס הכנסה מעבודה והפגיעה שלו בתמריץ לעבוד ולא ברור איזה מס פוגע יותר במערכת התמריצים. טענה נוספת מתייחסת לגלובליזציה: בעוד האפשרות לעבוד במדינה אחרת כדי להימנע מתשלומי מס גבוהים אינה פרקטית עבור רבים, לבעלי הון ישנה אפשרות לפתוח חשבון השקעות במדינה זרה וכך להימנע מתשלום מסים במדינת האם. הגלובליזציה גורמת למדינות שונות להתחרות ביניהן בשיעורי המס על ההון של הפרטים בדיוק באותו האופן שנוצרה תחרות על מס חברות. ולבסוף, למרות שמיסוי אחיד על סך ההכנסות הוא רעיון שנשמע אינטואיטיבי ופשוט, בפועל הוא עלול להיות קשה לביצוע ולגרום לתוספת של ביורוקרטיה משמעותית והישימות שלו מוטלת בספק. כבר היום מערכת המס בישראל אינה מתפקדת ביעילות ויוצרת נטל ביורוקרטי כבד לעצמאים שעשוי להתרחב ולהקשות גם על השכירים במידה ונידרש לחובת דיווח כללית, לצד האמרת העלויות של מערכת הגבייה.

אם כך, כיצד ניתן ליצור מערכת מס אחידה פשוטה ופרוגרסיבית? ארחיב על כך בפוסט הבא שלי.

הפוסטים בבלוג של המכון לרפורמות מבניות נכתבים על-ידי חוקרי המכון, מייצגים את עמדתם האישית ולא את העמדה הרשמית המכון.

3 תגובות ל מס הכנסה או מס עבודה? חלק ראשון
  1. שלום רב.
    רציתי לשבח את הרעיון המועבר אך לטעמי מאוד קשה להעביר את המבוא שהבאת בלי להיות פשטני מאוד.
    ולכן רציתי להתמקד בטעויות שהיו במאמר בנוגע למיסוי השכרת דירות. על פי פקודת מס הכנסה, שכר דירה ממוסה בשיעורים רגילים להכנסה שאינה מיגיעה אישית. מדובר על שיעור גבוה מאוד שמתחיל מ-30% אם אני זוכר נכון (למעט לבני 60 ומעלה).
    לגבי השכרת דירות מגורים ישנם שני מסלולים נוספים – מסלול של פטור מוגבל שכל הכנסה מעל התקרה תמוסה בשיעור רגיל כאמור ומסלול של 10% שהוא לכל הכנסה משכ"ד. מסלולים אלו כמובן יוצרים נטל מס נמוך יותר על ההכנסות אך הם מונעים אפשרות של דרישת הוצאות ופחת ולכן במקרים מסוימים הם יכולים למנוע חסכון מס של הנישום.
    בנוגע להשוואת שיעורי מס בגין הכנסה ובגין רווחי הון, ניתן למצוא הרבה כתיבה בנושא של פרופ' אדרעי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.
    בהצלחה
    נמרוד

  2. […] בפוסט הקודם סקרתי את עלייתן של מערכות המס מבוססות ההכנסה (מס ישיר) כשיטת המיסוי העיקרית בתקופה המודרנית. מיסוי ישיר עם מדרגות הכנסה שונות מאפשר ליצור מערכת מס פרוגרסיביות יותר ממס הגולגולת – השיטה שהייתה מקובלת בעבר. עם זאת מערכות המס הנהוגות כיום אינן פרוגרסיביות לחלוטין: השוני בין שיעורי המס על סוגי הכנסות השונות, לצד תקנות רבות ומורכבות שמאפשרות התחמקויות מס חוקיות לבעלי הממון, יוצרים “גיבנת” בשיעור המס – שיעור המס הממוצע יורד ככל שעולים בהכנסות. בישראל, הגיבנת אף מוחרפת בשל תשלומי מס בריאות והביטוח הלאומי, שנגבים גם מבעלי הכנסות נמוכות ואף מחסרי כל הכנסה, אך יש להם תקרה בהכנסות גבוהות והם חלים על הכנסות מעבודה בלבד ואינם חלים על רווחי הון או שכירות – כך שאלו מהווים בפועל מס רגרסיבי. […]

  3. […] בפוסט הקודם סקרתי את עלייתן של מערכות המס מבוססות ההכנסה (מס ישיר) כשיטת המיסוי העיקרית בתקופה המודרנית. מיסוי ישיר עם מדרגות הכנסה שונות מאפשר ליצור מערכת מס פרוגרסיביות יותר ממס הגולגולת – השיטה שהייתה מקובלת בעבר. עם זאת מערכות המס הנהוגות כיום אינן פרוגרסיביות לחלוטין: השוני בין שיעורי המס על סוגי הכנסות השונות, לצד תקנות רבות ומורכבות שמאפשרות התחמקויות מס חוקיות לבעלי הממון, יוצרים “גיבנת” בשיעור המס – שיעור המס הממוצע יורד ככל שעולים בהכנסות. בישראל, הגיבנת אף מוחרפת בשל תשלומי מס בריאות והביטוח הלאומי, שנגבים גם מבעלי הכנסות נמוכות ואף מחסרי כל הכנסה, אך יש להם תקרה בהכנסות גבוהות והם חלים על הכנסות מעבודה בלבד ואינם חלים על רווחי הון או שכירות – כך שאלו מהווים בפועל מס רגרסיבי. […]


[למעלה]

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *