מדד המחירים האמיתי – המכון לרפורמות מבניות

 מדד המחירים ויוקר המחיה
 מסד נתונים (Excel)

עורך המחקר: גלעד בר לבב

גם המספרים מראים: עבור השכבות החלשות – יוקר המחיה גבוה יותר. תוך 8 שנים: סל ההוצאות של העשירון התחתון זינק ב- 23 אחוזים יותר מסל ההוצאות של העשירון העליון.

יוקר המחיה הוא עניין יחסי: מחקר חדש של המכון לרפורמות מבניות מוכיח – מדד המחירים לצרכן מצביע על עלייה של כ-21 אחוזים ביוקר המחיה שלנו ב-8 השנים האחרונות, אך העלייה אינה שוויונית לכולם – מחיר סל ההוצאות הממוצע של העשירון התחתון זינק באותה תקופה ב-23 אחוזים יותר ממחיר סל הצריכה של העשירון העליון. הסיבה לפער: חלק גדול יותר מהוצאות העניים מופנות להוצאות על דיור ומזון, שעלו בתקופה זו בקצב מוגבר.

הפחתת יוקר המחיה הגואה הפכה בשנים האחרונות לא רק לסוגיה פוליטית בוערת ולקרקע למחאות אזרחיות, אלא גם למטרה של ממש עבור קובעי המדיניות ופקידי האוצר. באופן מסורתי, יוקר המחיה בישראל נמדד בעיקר על בסיס מדד המחירים לצרכן, המתפרסם מדי חודש על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אותו מדד משקף ממוצע של שינויי המחירים בכלל תחומי ההוצאות של משקי הבית בישראל. ככזה, מתבססים עליו קובעי מדיניות כיעד וכמטרה.

אך בעוד יוקר המחיה נמדד ומטופל על בסיס עליית המחירים הממוצעת מתוך כלל המוצרים, קבוצות אוכלוסיה שונות בישראל נוהגות לחלק את הוצאותיהן ואת המוצרים אותן הן רוכשות בצורה שונה, על-פי יכולתן והרגליהן. כחלק מכך, עליות המחירים והאינפלציה בישראל פוגעות בהן באופן שונה. שלא במפתיע, גם במקרה זה, מסתבר כי גם פגיעת יוקר המחיה באוכלוסיות החלשות בישראל – חריפה יותר.

מחקר חדש של המכון לרפורמות מבניות, אשר פילח לראשונה את השינויים בהוצאות הצריכה של משקי הבית בישראל לאורך 8 השנים האחרונות על-פי עשירוני ההכנסה, מצא פערים משמעותיים בעליית יוקר המחיה של עשירון התחתון ביחס לעשירון העליון בישראל. על-פי ממצאי המחקר, מתקיים בקרב משקי הבית בישראל קשר הפוך בין הכנסה לאינפלציה – ככל שמשק הבית נמצא נמוך יותר בעשירוני ההכנסה, כך הפכה האינפלציה עבור אותו משק בית גבוהה יותר. זוהי תוצאה הנובעת מכך שסעיפי ההוצאה הבסיסיים התופסים פרופורציה גבוהה יותר בסל התצרוכת של העשירונים התחתונים, ובראשם מזון ודיור, התייקרו לאורך השנים האחרונות בשיעור הגבוה ביותר מבין סעיפי המדד.

סעיפי הוצאה מתוך לפי עשירוני הכנסה (לחצו להגדלה)

על-פי הנתונים, בין השנים 2007 ל-2014 מדד המחירים המשקף את סל הצריכה של העשירון התחתון עלה בשיעור הגבוה ביותר מבין כל העשירונים, בעוד סל התצרוכת של העשירון העליון עלה דווקא בשיעור הנמוך ביותר מבין כל העשירונים. במספרים – החל משנת 2007 עלה מדד המחירים לצרכן בכ-21 אחוזים. אולם, בעוד שמדד המחירים של העשירון העליון עלה ב-19.6 אחוזים בלבד, מדד המחירים לצרכן של העשירון התחתון עלה בכ-24.1 אחוזים. פער זה נובע משוני גדול בין סלי התצרוכת של עשירוני ההכנסה השונים, כפי שמוצגים בתרשים המצורף.

בקרב העשירון התחתון מהווה ההוצאה על דיור ומזון, סעיפי ההוצאה אשר התייקרו בצורה החדה ביותר ב-8 השנים האחרונות (התייקרות של 46 אחוזים ו-25.7 אחוזים בהתאמה) יותר מ-50 אחוזים מסך התצרוכת, אך כ-36 אחוזים בלבד מהתצרוכת של העשירון העליון.

סעיפי הוצאה משמעותיים ובולטים בקרב העשירון העליון, ובראשם סעיף התחבורה, עלה לאורך השנים האחרונות בשיעורים מתונים בהרבה מסעיפי הדיור והמזון, 12.6 אחוזים.

אופן מדידת עליית מחירי הדירות – ללא חישוב מסולף, היה פער יוקר המחיה בין עשירונים גדול אף יותר

השינוי במדד המחירים לצרכן מול סעיפי דיור ומזון (לחצו להגדלה)

היבט אחר בחוסר יכולתו של מדד המחירים לצרכן לשקף כיום נאמנה את יוקר המחיה בישראל, נוגע לאופן מדידת עליית מחירי הדיור. בשבע השנים שחלפו מ-2008 ועד היום, עלה מדד מחירי הדיור בישראל ב-88 אחוזים, וזאת לעומת עליה של 44 אחוזים בלבד במדד מחירי השכירות.

מאחר וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן מתבסס על מחירי השכירות, הזינוק החד במחירי הדירות למכירה שחל אחרי 2008, אינו בא לידי ביטוי במדד. כך, המדד אינו מציג נאמנה את השחיקה ביכולתם של אזרחי ישראל לרכוש דירה. את הביטוי לשחיקה משמעותית של כוח קניית הדירה של הישראלים ניתן לראות למשל בכך שמספר המשכורות הממוצע הנדרש לרכישת דירה בשנת 2008 עמד על 103 ועלה ל-139 עד 2014.

על-פי ניתוח המכון לרפורמות מבניות עולה כי במידה ומדד המחירים לצרכן היה מכיל את מחירי הדירות למכירה בסעיף הדיור, ולא את מחירי השכירות, הוא היה גבוה יותר לעומת מדד המחירים המוצג על ידי הלמ״ס. במידה ומחליפים את סעיף הדיור במדד במדד מחירי הדיור מקבלים כי משנת 2009 ישנה בישראל אינפלציה שנתית של 3.4 אחוזים בממוצע, ולא 2.3 אחוזים המופיעים במדד המחירים לצרכן הנוכחי. זהו שיעור החורג מיעד האינפלציה השנתי של בנק ישראל.

לטענת מנהל "המכון לרפורמות מבניות", אלי גרנשקרוין, "המחקר הנוכחי פילח לראשונה את השלכות יוקר המחיה הגואה בישראל לאורך 8 השנים האחרונות על-בסיס סלי הצריכה האופיינים לכל עשירון הכנסה בישראל, ובחן באופן מעמיק יותר את הפערים שבין הכבדת יוקר המחיה על העשירונים התחתונים לעשירונים העליונים בישראל.

הממצאים מצביעים בבירור על נטל הולך וגדל על האוכלוסיות החלשות, הנובע ברובו מהעלייה החדה במחירי המזון והדיור, המשפיעים על קבוצות אלו יותר מעל עשירונים אחרים. חשוב לציין כי השוואה זו לוקחת בחשבון עלייה מתונה יחסית במחירי הדיור, המבוססת על מדד השכירות – בדומה לאופן מדידת הלמ"ס – תחת מדידה אחרת, יכלו הנתונים להצביע על פערים גבוהים אף יותר.

על רקע השיח הציבורי והפוליטי הגובר בצורך בהפחתת יוקר המחיה בתחומי הדיור והמזון בפרט, כמו גם על הצעות כלכליות שונות שעולות לאחרונה מפי גורמים פוליטיים, הממצאים הללו מדגישים ביתר שאת את דחיפות הצורך בהפחתת יוקר המחיה של האוכלוסיות החלשות בישראל דרך טיפול במחירי המזון והדיור. זאת, רגע אחד לפני שממדי אי השוויון בישראל יגיעו לפערים חסרי תקדים".

2 תגובות ל מדד המחירים האמיתי
  1. […] ידי בניית מדדי אי שוויון העוסקים בהיבטים נוספים, כגון אי שוויון בצריכה, אי שוויון נכסי וסגרגציה כלכלית. כעת, אנחנו מזמינים […]


[למעלה]

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *