העלמת מס או העלמת עין? – המכון לרפורמות מבניות

מדובר כבר בריטואל קבוע. בכל שנה, במהלך הדיונים על אישור תקציב המדינה, האוצר מציע לבטל פטורים שונים ממס כדי לשמור על תקציב מאוזן ולא להגדיל את הגירעון: "אולי השנה נבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות? ומה לגבי הפטור ממס על קרנות ההשתלמות? ומה עם המע"מ באילת?". אבל יש פטור אחד שאיכשהו מצליח לחמוק מהאש – הפטור מתשלום מס על הכנסה משכר דירה. כיום ההכנסה משכר דירה פטורה ממס עד לגובה של 5,030 ₪, ומעל תקרה זו ההכנסה מחוייבת במס מופחת בגובה 10% בלבד.

שאלה מעניינת, שבה לא אתמקד, היא מדוע גובה המס על הכנסה זו הוא רק 10%, ולא 25% כמו המס שמשלמים על רווחי הון. לטענת רבים, שיעור המס הנמוך הוא בין הגורמים ההופכים את ההשקעה בנדל"ן לאטרקטיבית ביחס לאפיקי השקעה חלופיים, ובכך תורם לגידול בביקוש לדירות בישראל ולעליית מחירי הדיור. עם זאת, הכלכלן מיכאל שראל הראה כי צעדי הממשלה לצמצום חלקם של המשקיעים בשוק הדיור, אשר כללו הטלת מס שבח והגדלת מס הרכישה, גרמו לכך שכיום חבות המס של משקיעי הנדל"ן אינה שונה באופן משמעותי מזו של משקיעים אחרים.

הפוקוס של פוסט זה יהיה הפטור המלא ממס, הקיים כאמור על הכנסה משכ"ד נמוך מ- 5,030 ₪ בחודש. מנהל הכנסות המדינה מעריך את שווי הפטור בכ-1.2 מיליארד ₪ בשנה, סכום לא זניח לכל הדעות (לשם השוואה, עלות הפטור ממס על קרנות השתלמות מוערך בכ-4.2 מיליארד ₪, בעוד הפטור ממע"מ באילת מוערך בכ-800 מיליון ₪ בשנה בלבד).

למה הפטור קיים? הפטור נקבע כהוראת שעה ב-1990. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "מגמת ההצעה לעודד בעלי דירות הנמנעים מהשכרת דירות ריקות שבבעלותם, להשכיר אותן, להקל את המצוקה של מחסור בדירות המתגבר עם קליטת העולים הרבים הבאים ארצה". אם כך, המטרה המקורית של הפטור הייתה לעודד השכרת דירות.

לאורך השנים היו הצעות שונות לבטל את הפטור, אך כנראה שלובי המשכירים היה חזק דיו כדי לעמוד בפרץ. עם זאת, תקרת הפטור צומצמה עם הזמן, כפי שניתן לראות בטבלה להלן:

תקרת הפטור מהכנסה על שכר דירה לפי שנים

כיום, ההצדקה של הפטור היא לרוב מטעמי הגנה על ציבור השוכרים, שכן נטען כי ביטול הפטור יגרום למשכירים לגלגל את המס על השוכרים, ומהעלאת דמי השכירות יפגעו בעיקר האוכלוסיות בהן שיעור השוכרים יחסית גבוה, הכוללות סטודנטים, זוגות צעירים ומשקי בית שאין ביכולתם לרכוש דירה. מאידך, יש הטוענים כי אם יבוטל הפטור, דווקא בעלי הדירות הם שישאו ברוב נטל המס. בכל מקרה, נדמה לי כי ישנן דרכים יעילות יותר לסייע לשוכרים מעוטי ההכנסה, מבלי להטיב באופן גורף עם כלל משכירי הדירות.

הדיון הבאמת מעניין בעיני הוא בהשלכות של הפטור. מתברר שגם בקרב החייבים במס של 10%, כלומר משכירי דירות עם הכנסה משכירות של מעל 5,000 ₪ בחודש, שיעור הגבייה הוא נמוך ביותר. כמה נמוך? באוצר העריכו שבפועל נגבים כ-200 מיליון שקל בשנה, המהווים רק 10% מפוטנציאל הגבייה. לעומת זאת, בדיון בוועדת השקיפות שנערך לאחרונה, דיווחו נציגי רשות המיסים על גבייה של 365 מיליון ₪ ב-2015 מהכנסות על שכר דירה. כך או כך, מדובר בתת-גבייה בהיקף עצום, המוערך בכ-1.5 עד 2 מיליארד ₪ (במושגי תקציב המדינה, סכום זה יכול לכסות לבדו כ-7% מן הגירעון הממשלתי ל-2015). כיצד, אם כך, ניתן להסביר ויתור מצד המדינה על סכום כל כך משמעותי? ואיך זה קשור לקיומו של הפטור?

במצב החוקי כיום, לא חלה חובת דיווח למס הכנסה על משכירי דירות שנמצאים מתחת לתקרת הפטור, וכיוון שרוב המשכירים זכאים לפטור, לרשות המיסים מידע חלקי מאוד בנוגע לשוק השכירות. במשרד האוצר מאמינים כי אם לא היה פטור, והמס היה מוטל החל מהשקל הראשון, משכירים היו מתקשים יותר לחמוק מהרדאר של רשות המיסים, והגבייה הייתה אפקטיבית יותר גם ביחס למשכירים עם הכנסה מעל תקרת הפטור. במילים אחרות, עצם קיום הפטור מקשה על רשות המיסים לגבות את המס מאלה שלא זכאים לפטור.

אבל האם תת-הגבייה אכן נובעת מהיעדר הנתונים? לא בטוח. אולי אין לרשות המסים מאגר של דירות מושכרות, אבל יש ברשותה נתונים אודות מספר הדירות בו מחזיק כל אדם בישראל, נתונים אשר שימשו את הרשות בעבר. באותו דיון בוועדת השקיפות דיווחה מנהלת מחלקת שומה ברשות המסים, רו"ח מינה גולן, על מבצעי האכיפה שערכה הרשות, וסיפרה כי "בעבר פנינו ל-37 אלף איש אשר רשומים כבעלי שלושה נכסים ומעלה וטרם היה להם תיק מס של שכירות… בסופו של תהליך, 29 אלף, כלומר 78% מהם, פתחו תיקים לאחר מהלך זה". מדוע לא הרחיבו את מבצע האכיפה לכל מי שבבעלותו שני נכסים?

תופעת תת-הגבייה מוזרה עוד יותר כשלוקחים בחשבון שיחסית להעלמות מס אחרות, שובל הראיות במקרה דנן הוא די ארוך: מלבד מאגר בעלי הדירות שנמצא ברשות המיסים, כמעט תמיד קיים חוזה שכירות, שלעיתים אף מוגש לרשות המקומית לשם תשלום הארנונה. לא מדובר כאן בהון שחור שמולבן במחשכים, אלא במס שניתן לגבות בקלות יחסית. לפיכך, נראה כי מקסום התקבולים מהמיסוי על הכנסה משכירות אינה עומדת בראש סדר העדיפויות של משרד האוצר.

לא השתכנעתם? צריכים ראיה נוספת לכך שהעמקת הגביה לא נמצאת בראש מעייניה של המדינה? שימו לב לגרף הבא, המשווה את תקרת הפטור ממס עם שכר הדירה הממוצע בתל אביב מ-2002 ועד היום:

תקרת הפטור לעומת שכר הדירה הממוצע בתל אביב

תקרת הפטור לעומת שכר הדירה הממוצע בתל אביב

בגרף ניתן לראות כי תקרת הפטור הופחתה באופן דרמטי בשנים 2005-2006 ומאז נמצאת בעלייה מתונה. מנגד, שכר הדירה הממוצע בתל אביב במגמת עלייה רציפה, וב-2013 עקף את התקרה המותרת לפטור. המשמעות של נתון זה היא שכיום אחוז משמעותי מהדירות מהמושכרות בת"א נמצא מעל תקרת הפטור וחייב בתשלום מס. חשוב לציין שכמעט מחצית (46%) ממשקי הבית בתל-אביב גרים בשכירות, השיעור הגבוה במדינה ובפער ניכר מערים אחרות. כלומר, מתוך כ-180,000 דירות הנמצאות בתל אביב, כ-83,000 הן דירות מושכרות. אז לכל הפחות מדובר בעשרות אלפי דירות בת"א בלבד, בהן שכ"ד נמצא מעל תקרת הפטור. בהערכה מאוד שמרנית מדובר בגבייה פוטנציאלית של כ-200 מיליון ₪ בשנה מתל אביב בלבד, אשר ככל הנראהרק אחוז קטן ממנה נגבה בפועל.

אז תסבירו לי בבקשה, איך זה שאנחנו לא עדים לקמפיין חוצות של רשות המיסים, בסגנון: "שכ"ד ממוצע בת"א הוא 5,000. הידעתם שזוהי גם תקרת הפטור? אם אתם משכירים דירה, זכרו: העלמת מס היא עבירה פלילית!". מתבקש, לא?

ראינו, אם כך, שהמדינה מפסידה לא מעט הכנסות מכך שאינה גובה את מלוא המס. אבל להעלמת העין של המדינה ישנן השלכות משמעותיות, שלא מסתכמות בהפסד הכנסות. תת-הגבייה תורמת להמשך עליית מחירי הדיור, כיוון שהמס האפקטיבי שרואים לנגד עיניהם משקיעי הנדל"ן הוא נמוך מהמס הקבוע בחוק ומעודד אותם לרכוש עוד ועוד נדל"ן, מה שמעלה את המחירים לזוגות הצעירים שמעוניינים לרכוש דירה ראשונה. מה שמדהים הוא שבעוד שר האוצר מכריז השכם וערב שהוא רוצה להוריד את מחירי הדירות ומוכן לסבסד במיליארדים קרקעות במסגרת תכנית "מחיר למשתכן", הרי שבמקביל הוא מוותר על הכנסות ממס במיליארדי ₪, מס שיכול פוטנציאלית לצנן את העליות הפרועות במחירי הדירות. מעבר לכך, מס על הכנסה משכירות, כמו כל מס על הכנסה הונית, הוא פרוגרסיבי ביסודו, וגבייתו תתרום, לא במעט, לצמצום האי-שוויון המשמעותי בעושר ובנכסים שבישראל.

לסיכום, נראה שבפנינו מקרה יוצא דופן של חוסר גבייה כמעט מכוון של מס מצד המדינה. מה עומד מאחוריו? אפשרות אחת היא שהמדינה פשוט מעדיפה לא להתעסק עם בעלי הדירות להשקעה. אמנם שיעור משקי הבית שבבעלותם שתי דירות או יותר עמד ב-2014 על 9.1% בלבד (לפי נתוני הלמ"ס), אך מדובר בשכבה מבוססת מאוד, אשר 70% ממנה משתייכים לשלושת העשירונים העליונים, והיא כוללת (כנראה) הרבה מהפוליטיקאים.

מצד שני, אם נחזור לנקודה שהעליתי בתחילת הפוסט, ניתן לטעון שגביית המס תוביל בפועל לעלייה במחירי השכירות, ושהעלמת העין של המדינה מהעלמות המס של המשכירים נובעת מחוסר הרצון לפגוע בציבור שוכרי הדירות. היתכן שכאן טמון הפיתרון לתעלומה? אני לא פוסל זאת. אבל אם זו אכן הסיבה, כנראה שיהיה יעיל יותר, ובוודאי שהוגן יותר, להרחיב באופן רשמי את הפטור, ולא להמשיך במצב הנוכחי, בו המס נגבה רק ממספר פראיירים שהתנדבו לדווח, וממספר חסרי מזל שנתפסו על ידי רשות המיסים.

3 תגובות ל העלמת מס או העלמת עין?
  1. הגרף שהצגת מעיד על מתאם ולא על סיבתיות. וגם ככה במהלך השנים האחרונות עלו מחירי הדירות בשיעור גבוה יותר מהשכירות כך שהתשואה על השכרת דירות פחתה.

    לא נתת כל חיזוק או עדות לקיומו של לובי משכירים דירות ולא בחנת את המאפיינים שלהם או הראתה שיש בסיס לחשוב שיש איזשהו קשר ביניהם.

    אבל בסך הכל חוץ מלפרט רבות על חוסר הגבייה לא הסברת ולו במעט כיצד מיסוי גבוה יותר יוריד מחירים? זה מעיד על חוסר הבנה בסיסי באפקט של מס על המחיר, ודאי שיש להוסיף כאן עלויות גבייה גבוהות (לא לנקל מוותרת רשות המס על הכנסות) שיתגלגלו בצורה עקיפה על הציבור הרחב. ודאי כאשר הטענה שיש מחסור הופכת את השוק לשוק של מוכרים.

    או בקיצור, הפוך גוטה הפוך!

  2. מעניין מאוד.
    תמיד תהיתי לגבי טיבו של הפטור הזה, והפירוש שנתתי לעצמי הוא שהוא נועד להוריד חיכוכים בשיפור דיור. כלומר זוג צעיר קונה דירה זולה וקטנה. אחרי שנים המשפחה מתרחבת ורוצים דירה יותר גדולה (או שרוצים לעבור דירה בעקבות עבודה חדשה). ללא פטור, הם צריכים בפועל למכור ולקנות דירה חדשה, אחרת הם מפסידים את המס על שכ״ד. הפטור מאפשר להם להשכיר את הדירה שלהם, ולשכור דירה אחרת בלי יותר מדי בלגן ובלי להפסיד הרבה כסף.
    אפשר כמובן לפתור את הבעיה הזאת ע״י הכרה בשכ״ד כהוצאה מוכרת למס, אבל אז אף אחד במדינה לא ישלם יותר מס (או יותר ברצינות, ידרש מנגנון בירוקרטי כבד ויווצר פתח להונאות מס).
    מצד שני, העובדה שהחוק חוקק ע״מ לעודד השכרה די סותרת את התיאוריה שלי.


[למעלה]

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *