המבחן של כחלון – זה הזמן לרפורמות חברתיות – המכון לרפורמות מבניות

משה כחלון, שככל הנראה יהיה שר האוצר הבא של ישראל, בנה את מעמדו הציבורי בישראל במשך תקופה ארוכה. כידוע, שיאה של תקופה זו הגיע בתחילת שנת 2011, עם כניסתה של "רפורמת הסלולר" המפורסמת. סוד כוחה של הרפורמה טמון כנראה בשני דברים מרכזיים: ראשית, הציבור ראה את השינויים בשוק בתוך תקופה קצרה, ושנית, וכנראה שזו הסיבה המרכזית – כולנו משתמשים בטלפונים ניידים, ולכן כלל הציבור חש את השינויים "על הארנק".

ישנו קונצנזוס רחב שהרפורמה הצליחה והיא הקנתה לכחלון את הדימוי הציבורי שלו כפוליטיקאי חברתי. כחלון רכב על הדימוי הציבורי והצהיר בריש גלי כשפתח את קמפיין הבחירות שלו שיעשה לבנקים מה שעשה לחברות הסלולר. כמו כן, בצירופו של אלי אלאלוף, מי שהיה יו"ר הועדה למלחמה בעוני, לרשימת מפלגתו לכנסת ניסה לקבע כחלון את מעמדו כנציג האוכלוסיות החלשות בכנסת הבאה.

עם זאת, חשוב לעשות את ההבחנה ולא להתבלבל- מה שעשה כחלון בשוק הסלולר הוא הורדת מחירים על ידי יצירה של סביבה תחרותית. בעוד שתחרות יכולה לבשר על מהפכה צרכנית, היא אינה בהכרח רפורמה חברתית. על מנת לבחון את "החברתיות" של רפורמות יש לבחון על מי באוכלוסייה הן משפיעות ובאיזה אופן. יהיה זה הוגן לומר שעל מנת להיחשב כ"חברתית", הרפורמה צריכה לפחות להיטיב עם השכבות החלשות, ועל מנת להיות "חברתית ממש" עליה גם להיות פרוגרסיבית, כלומר, לתרום לצמצום פערים. אני לא בא לטעון שרפורמה צרכנית אינה יכולה להיות חברתית, אך הקשר בין תחרות ל"חברתיות" אינו טריוויאלי ודורש בדיקה.

שימו לב ששאלות הנוגעות להשפעות החברתיות של רפורמת הסלולר כמעט ולא נשאלו: כיצד היא השפיעה על משקי בית משכבות שונות באוכלוסייה? האם הרפורמה עזרה במיוחד לחלק מסוים באוכלוסייה ופחות לחלק אחר? האם לרפורמה היו השלכות חלוקתיות התורמות לצמצום פערים?

שאלות אלו רלוונטיות כעת מכיוון שסט הכלים שנמצא באמתחתו של כחלון לפתרון הבעיות שחרט על דגלו- עלות שירותי הבנקאות בישראל ומחירי הדיור- הוא אותו הסט שבו השתמש ברפורמת הסלולר, קרי, התערבות ממשלתית על מנת לייצר סביבה תחרותית שתוביל להוזלת מחירים. חשוב להזכיר, כי ללא היתרון המשמעותי שהעניק כחלון לשחקנים החדשים בשוק הסלולר ברפורמה דאז כגון שימוש ללא עלות בתשתיות החברות הוותיקות, ככל הנראה לא היה קורה בשוק יותר מדי. זאת אומרת, גם את את שוק הסלולר פתח כחלון לתחרות ע"י התערבות ממשלתית אגרסיבית. לפיכך, עלינו לבחון מהן ההשפעות החברתיות הצפויות של הגברת התחרות גם בענפי הבנקאות והדיור.

על מנת לבחון האם אכן יצירת תחרות מהווה רפורמה חברתית כפי שהגדרתי כאן, כדאי להתחיל מהבסיס. התיאוריה הכלכלית הסטנדרטית גורסת כי מחיר מוצר או שירות בשוק שאינו תחרותי יהיה גבוה מהמחיר שהיה נקבע אילו היה שוק זה בתחרות. אם המחיר אינו תחרותי עקב מספר מצומצם של יצרנים (לדוגמא בשוק מונופוליסטי), הגברת התחרות אשר תוביל אותנו למחיר התחרותי תגדיל את הרווחה של הצרכנים ואת הרווחה הכוללת במשק.

עם זאת, התיאוריה לא מתייחסת לאופן שבו מתחלקת הרווחה הנוצרת מפירוק המונופול  ולא מספקת כלים לבחינת ההשפעות החברתיות של המעבר לתחרות.

על מנת לנסות להבין כיצד המעבר לשוק תחרותי משפיע על קבוצות שונות באוכלוסייה בדקו רוברט דיקסון וג'ין קרידי (Dixon and Creedy), פרופסורים לכלכלה מאוניברסיטת מלבורן, כיצד תשתנה רווחת צרכנים ברמות הכנסה שונות בעקבות שינויים במחירי מוצרים שונים. החוקרים מתבססים על נתוני הוצאה של כ-8,000 משקי בית באוסטרליה על 16 קבוצות של מוצרים ומגלים כי לשינוי במחירים השפעה גדולה יותר על השכבות הנמוכות. באופן כללי מסיקים המחקרים הקיימים, המעטים יש לומר, כי מחירים גבוהים פוגעים יותר בשכבות הנמוכות.

ובחזרה לסלולר: כתבה שהתפרסמה בעיתון דה מרקר בחנה את הכנסות הענף כשנתיים לאחר ביצוע הרפורמה ומצאה כי אלו ירדו בכ-5.5 מיליארד ₪. הגרף הבא מראה את השינוי בסעיף "טלפון אינטרנט ותקשורת" במדד המחירים לצרכן. בארבע השנים שעברו מתחילת הרפורמה ירדו המחירים ב-21%- שינוי דרמטי לכל הדעות.

הוצאות תקשורת

מקור: הלמ"ס

כדי להעריך כמה בעצם הרוויחו הצרכנים ניתן להסתכל על הוצאות הצרכנים על תקשורת, נתון שאוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחת לשנה בסקר הוצאות משקי הבית. בממוצע מראים הנתונים כי משקי הבית חסכון 167 ₪ בהוצאות על תקשורת המהווים 1.4% מסך התצרוכת. בדיקה של ההוצאה לפי רמות הכנסה מעלה תמונה פרוגרסיבית- בעוד שהחמישון העליון "חסך" רק 1% מהתצרוכת החמישון התחתון "חסך" 1.63% מהתצרוכת שלו. כלומר, באופן יחסי, הוזלת מחירי הסלולר היטיבה עם השכבות הנמוכות יותר מכיוון שאלו יכלו להקצות חלק גדול יותר מההוצאה שלהם לדברים אחרים.

מקור: סקרי הוצאות, הלמ"ס

בחינה רחבה יותר של הוצאות משקי הבית מעלה כי לאורך השנים האחרונות, תפסו ההוצאות על תקשורת פחות מ-5% מסך ההוצאות של משקי הבית, בכל עשירוני ההכנסה ולכן ניתן לומר כי על אף שהרפורמה השפיעה באופן חיובי על משקי הבית, גודל ההשפעה מוגבל יחסית. עם זאת, תכניותיו לעתיד של כחלון נוגעות בעיקר לבנקאות ולדיור- תחומים מרכזיים ומשפיעים בהרבה, ולכן ניתן להניח כי שינויים של ממש בשווקים אלו ישפיעו באופן ניכל על המשק ועל משקי הבית.

בפוסט הקודם כתבתי על כך שהגברת התחרותיות במערכת הבנקאית ככל הנראה תיטיב עם העניים ואת נושא הדיור יש לבחון לגופו, אך יתכן כי תחרות אינה בהכרח הפתרון עבור השכבות החלשות שיתכן כי הפתרון הנכון עבורם הינה חיזוק של הדיור הציבורי. כמו כן, בתפקידו החדש כשר האוצר יהיה אמון כחלון על תחומים רבים נוספים המשפיעים על ההוצאות וההכנסות של הצרכנים כגון שכר, מיסים וקצבאות אשר משפיעים לא פחות על הפערים בין העשירים לעניים במשק וזה יהיה האתגר האמיתי שלו בתפקיד החדש.

תגובה אחת עבור המבחן של כחלון – זה הזמן לרפורמות חברתיות
  1. התחרות הינה אחד הכלים החשובים והחיוניים ביותר להורדת מחירים, מתן שירות טוב יותר, התייעלות בתחום והמצאת מוצרים נוספים בתחום וקרוב אליו המעלה את הכנסות המדינה בטווח הרחוק והגברת התעסוקה. במקרה הסלולר נוצרה תחרות חריפה, שאמנם הביאה לפטורי עובדים בחברות הוותיקות, אך הוסיפה יותר עובדים בחברות החדשות יחד עם ביקוש מתקדם לאפליקציות שניתנות ע"י חברה אקס ואינה ניתנת ע"י חברה ווי, זה הביא להתייעלות בתחומים אחרים כמו גם לבנקים, תשלומים וצ'קים, ( אמנם הקופון הגדול הוא של אפל ), אפשר לומר שישנם עוד כלים טובים, שאסור שידרשו קצבאות מוגדלות ועידוד דיור ציבורי שמשמעותו מימון השכ"ד ע"י המדינה. התייעלות בזמן ההפשרה, התכנון והוצאת ההיתרים תטיב עם הורדת המחירים וכל זה נמצא בסל סמכויות אחד של משרד הפנים והמנהל.
    ככל שיחסך שקל למשפחה ואותו שקל יחזור לשוק הוא יניע עוד גלגלים שיניבו שנים וחצי שקלים.


[למעלה]

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *