האימפריה הרומית בתקופת שלטונו של אוגוסטוס נהגה לספק כדים של דגנים לאזרחי רומא שלא היו בידם האמצעים לקנות אוכל. בתקופת ימי הביניים הייתה זו הכנסייה הקתולית שסיפקה מערכת רווחה לתושבי אירופה. במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 התפתחו באירופה מערכות רווחה פורמליות יותר של מדינות, מערכות שעליהן מבוססת במידה רבה מערכת הרווחה של ימינו אנו. אבל אולי יש מקום לשינוי מבני משמעותי של המערכת כפי שאנחנו מכירים אותה היום? האם כשחברה במדינה מסוימת הופכת ליצרנית יותר ויותר, מגיע לנו לדרוש יותר מהמדינה? האם מתוקף היותנו אזרחים מגיע לנו “דיבידנד חברתי” – רעיון ברוח המסורת הסוציאליסטית לפיו האזרחים במדינה זכאים להיות שותפים ישירים להכנסות המדינה? אלסקה היא דוגמה למדינה בה האזרחים זכאים לדיבידנד חברתי שכזה. כל אזרחי המדינה הבוגרים, מלבד אסירים, זכאים לקבל פעם בשנה סכום כספי הנגזר מהכנסות המדינה מנפט. בשנת 2013 קיבל כל אזרח 900 דולרים. סכום זה רחוק מלהוות הכנסה המספיקה למחייה בסיסית אך אלסקה מהווה דוגמה לשותפות של האזרחים בנכסי המדינה.

המוסד לקיפוח לאומי

"המוסד לקיפוח לאומי" – שער גליון מגזין 7 ימים שיצא באוגוסט 2012

“הכנסה בסיסית ללא-תנאי” (Unconditional Basic Income) היא יוזמה שהועלתה בעבר וכעת זוכה לעדנה, בעיקר בתחומי האיחוד האירופי. היוזמה מקודמת ע”י הארגון (Basic Income Earth Network (BIEN. לפי היוזמה, כל אזרח במדינה יקבל קצבה המספיקה למחייה בסיסית ויהווה מעין דיבידנד חברתי. הקצבה אינה מותנית כלל ביכולת ההשתכרות או ברמת הרווחה של הפרט, זאת בניגוד למערכות הרווחה הנפוצות כיום בהן רוב התשלומים כגון דמי אבטלה, קצבת נכות, מס הכנסה שלילי או הבטחת הכנסה מותנים ואותם הכנסה בסיסית באה להחליף.

הבעיה הראשונה שעולה היא כמובן מקורות המימון לתכנית שאפתנית כל-כך. הרעיון הולך יד ביד עם הלך המחשבה הסוציאליסטי של בעלות ציבורית על משאבים, בין אם הם אוצרות טבע או חברות ממשלתיות. מקדמי היוזמה מודעים לכך שבחלק ניכר מהעולם ההיתכנות המימונית של התכנית מוטלת בספק, ומבקשים להתחיל עם סכום בסיסי ראשוני, שיש לשאוף להגדילו עם צמיחת המשק וצמצום הדרגתי בשירותי רווחה אחרים. עם זאת, מלבד היותו הרעיון יקר לביצוע, אחת הביקורות המרכזיות על היוזמה גורסת כי יישום תכנית הכנסה ללא-תנאי יוריד משמעותית את התמריץ לצאת לעבודה. הרי איזו סיבה תהיה לאנשים לצאת לעבודה אם ישלמו להם בכל מקרה?

במהלך שנות ה-70, התקיימו בארה”ב ובקנדה מספר ניסויים שבחנו את השפעת מערכת הרווחה על השתתפות בשוק העבודה. אחד הניסויים הגדולים, בשם מינקום (Mincome) התרחש בעיירה קנדית קטנה בשם דאופין בשנים 1974-1979. ניסוי זה מעניין במיוחד, שכן הוא בוצע על כל תושבי העיירה, ולא רק על קבוצה מצומצמת של אנשים ולכן איפשר מצב של אתר ניסוי “רווי”, כך שניתן לאמוד את השפעת הניסוי ברמה המאקרו (העיר) ולא רק ברמת המיקרו (משקי בית). במהלך הניסוי, כל משקי הבית בעיירה קיבלו קצבה חודשית לפי גודל המשפחה. אמנם בניסוי זה הקיצבה פחתה עם הגידול בהכנסה של משק הבית, כך שהיא הייתה בעצם סוג של מס הכנסה שלילי ולא הכנסה ללא-תנאי, אך היא איפשרה קיום בכבוד גם למשפחות שאינן עובדות, וכך באופן אפקטיבי חיסלה את העוני בדאופין למשך תקופת הניסוי. נתוני דאופין הושוו לעיירה נוספת באותו איזור ששימשה כקבוצת ביקורת בניסוי. התוצאות הן שבמהלך הניסוי אמנם חלה ירידה ביציאה לעבודה, אך היא הייתה קטנה יחסית. היציאה לעבודה הופחתה משמעותית רק בקרב שתי קבוצות אוכלוסיה: אימהות טריות שבילו זמן רב יותר עם ילדיהן ובני נוער שהעדיפו ללמוד. במהלך תקופת הניסוי חל צמצום משמעותי בשיעור הנשירה של תלמידים בתיכון. חלה גם ירידה משמעותית במספר הפניות לבתי החולים, ובמיוחד במספר הפניות הקשורות לתאונות, פציעות ובריאות הנפש.

בשוויץ יועלה בקרוב להצבעה משאל עם על האפשרות להנהיג הכנסה בסיסית ללא-תנאי במדינה. לפי ההצעה, כל אזרח שוויצרי בוגר יקבל כל חודש מהממשלה 2,500 פרנקים שוויצרים (כ-9,600 שקלים). שוויץ היא מדינה עשירה עם תוצר לנפש של 87,300 דולרים – הרביעי בעולם וכפול מזה של ישראל, ולכן יתכן כי הנהגת קצבה כזאת היא ריאלית. יוקר המחייה בשוויץ מדורג שלישי בעולם, מה שמקשה מאוד על בעלי הכנסות נמוכות לפרנס את עצמם. היוזמה הזו מצטרפת ליוזמות נוספות לצמצום פערים חברתיים בשוויץ ביניהן יוזמה שנכשלה להעלאת שכר המינימום ל-22 פרנקים לשעה (כ-85 שקלים).אם ההצעה תעבור, לא ברור מה יקרה לתשתית הרווחה הישנה של שוויץ. נראה שעיקר הדיון הציבורי שם עוסק בהשפעת התכנית על תמריצים לעבוד ולא על ההיתכנות הכלכלית של התכנית.  יישום התכנית יפתח בפני העולם גישה לניסוי בהיקף רחב הרבה יותר מכל ניסוי אחר בנושא.

generation-basic-income

פעילי Generation Basic Income מתוך קמפיין ציבורי לקראת משאל העם בשוויץ. תמונה: Kopf oder Zahl (פליקר)

יישום תכנית בקנה מידה שכזה בישראל אינו ריאלי בעתיד הנראה לעין: אם כל אזרח בעל זכות בחירה בישראל יקבל מדי חודש תשלום של 3,004 שקלים בחודש, סל הצריכה המינימלי לחיים בכבוד לפי הביטוח הלאומי, העלות למדינה תגיע ל-204 מיליארד שקלים בשנה, פי 4 מתקציב הביטחון. זאת ללא ניכוי הוצאות הביטוח הלאומי שעמדו על 88 מיליארד לשנת 2012.

הפחתה אגרסיבית כל-כך של העוני, מלבד היותה מטרה מוסרית נעלה, יכולה “להחזיר את ההשקעה” בדמות שיפור במצב בריאותו של הציבור והפחתה בשיעור הפשיעה, אלמנטים המושפעים באופן ישיר מעוני. אלו יובילו להפחתה משמעותית של ההוצאות הציבוריות והפרטיות בתחומים אלה.

יישום עקרונות ה-UBI אינו ישים כיום ברוב מדינות העולם. עם זאת, ייתכן וזוהי אפשרות ריאלית לעתיד: לא כדרך לעולם אוטופי לעצלנים, אלא כתשובה אפשרית לשני תהליכים עיקריים: ראשית, ה-UBI יכול להוות תשובה לבעיה שמעלה הכלכלן תומאס פיקטי: הצטברות הולכת וגוברת של ההון בידי מעטים, תוך תשואה הולכת ופוחתת על העבודה. במדינה שבה יש מנגנון של הכנסה בלתי מותנית, הוא יאפשר לחסרי הון לקיים את עצמם, גם ללא הסתמכות על הכנסות מעבודה, שילכו ויצטמקט. הבעיה השניה שלה UBI  יכול לתת מענה היא ההתפתתחות הטכנולוגית המייתרת את הצורך בעובדים באמצעות תהליכי אוטומציה ומיכון. עובדים מסקטורים רבים צפויים למצוא עצמם מחוסרי עבודה בעתיד – למשל מקצוע הנהג עלול להתייתר לאחר אימוץ מסיבי של רכבים אוטונומיים. UBI עשוי לאפשר מעבר לשלב בו עבודה אינה הכרח עבור כולם, ללא השלכות חברתיות הרסניות כגון עוני מחפיר ואי-שיוויון כרוני. לכן, גם אם היום הרעיון נראה רדיקלי במיוחד, יכול להיות שבעוד פרק זמן לא ארוך במיוחד, נצטרך להתחיל לשקול אותו ברצינות.

הפוסטים בבלוג של המכון לרפורמות מבניות נכתבים על-ידי חוקרי המכון, מייצגים את עמדתם האישית ולא את העמדה הרשמית המכון.

3 תגובות ל הכנסה בסיסית ללא-תנאי: דיבידנד חברתי לכולם?
  1. מה לדעתך תהיה התוצאה לניסוי כזה שייערך בקהילות חרדיות גדולות, כמו במאה שערים בירושלים או ברמת בית שמש?

  2. עומר טל

    הי משה,
    יציאה לעבודה היא מן הסתם גם עניין תרבותי, ולא רק כלכלי. אוכלוסיות שמעדיפות לנהל אורך חיים לא-יצרני מן הסתם יפחיתו את יצרנותם במצב שכזה, אך האם זה בהכרח מצב לא רצוי? יתכן שאתעסק בנושא זה בפוסט הבא שאכתוב.

  3. […] החברתיות של הכלכלה החדשה? מי יודע, אולי הן יחליטו לתת הכנסה בסיסית בלתי מותנית לכל […]


[למעלה]

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *