אפליה בשוק העבודה הינה נושא מעורר מחלוקת בקרב כלכלנים. בעוד שיש קונצנזוס רחב על כך שבישראל קיימים פערי שכר בין גברים ונשים ובין יהודים לערבים, כלכלנים רבים מהזרם השמרני טוענים, במידה מסוימת של צדק, כי אין די בקיומם של פערים בשכר כדי להעיד על אפליה ישירה.

לדידם, הנשים מרוויחות בממוצע פחות מהגברים בין היתר, כי נשים מעדיפות מקומות עבודה עם שעות עבודה גמישות יותר, בהם גם משלמים פחות, על מנת להקדיש זמן לגידול הילדים (ואף מילה על חלוקת האחריות הלא-שוויונית בגידול הילדים). או לחלופין, ההסבר לפערי השכר בין ערבים ליהודים נעוץ בעובדה שהם מרוכזים יותר בפריפריה, שם אפשרויות התעסוקה מצומצמות, ולכן השכר הממוצע שם נמוך יותר.

פרופ' סטיבן פלאוט מאוניברסיטת חיפה מרחיק לכת אף יותר במחקרו האחרון (דה מרקר, 16.3). פלאוט טוען שלא רק שאין עדות לאפליה של ערבים, אלא שמהנתונים עולה כי ערבים כלל לא מרוויחים פחות מיהודים. לטענתו, ברגע שאנו שולטים על מספיק גורמים מסבירים, המבטיחים שאנחנו משווים בין עובדים בעלי מאפיינים דומים (כמו השכלה, גיל, מס' נפשות וכו'), כלומר "משווים בין תפוחים לתפוחים" במילותיו, הפער בהכנסה מעבודה נעלם. יתרה מכך, הוא אף מוצא כי "גברים ערבים מרוויחים בממוצע 8%־10% יותר מגברים יהודים בעלי מאפיינים דומים". אלו תוצאות מפתיעות למדי הסותרות את כל מה שאנחנו מכירים על שוק העבודה הישראלי, ולכן בחרנו לבחון את טיבן. השתמשתי באותו מאגר הנתונים (סקר ההכנסות של הלמ"ס לשנת 2011) ובאותה המתודולוגיה, והצלחתי לשחזר את התוצאות שהוא קיבל כמעט במלואן. בחינה זו העלתה ספקות רציניות בנוגע לטיב הממצאים והמסקנות אליהם הגיע פלאוט. לעניות דעתי, פלאוט טועה בבחירה של "הגורמים המסבירים" אותם הוא מנסה לנטרל כדי לאמוד את ההשפעה הישירה של האתניות על רמות ההכנסה, וכן טועה במדגם בו השתמש לבחינת השאלה. 'טעויות' אלו הן שעומדות בבסיס המסקנות המפתיעות שלו, כפי שמיד אראה.

ראשית כל, ישנה הטעיה באופן הצגת התוצאות. הממצא המרכזי שפלאוט מדגיש, הן בראיון והן במחקרו, כי ערבים מרוויחים כ-9% יותר מיהודים (אשכנזים ומזרחים), מתקבל כאשר השווה בין הכנסות הערבים להכנסות של – wait for it – יהודים ממוצא מזרחי שאינם ילידי הארץ. כאשר הוא משווה בין הכנסת הערבים להכנסת כלל היהודים (חוץ מעולים חדשים), מתקבל כי אין הבדלי הכנסה בין יהודים וערבים, ובין גברים ערבים לגברים יהודים.

חשוב לציין שבמידה והממצא הוא שרמות ההכנסה בין יהודים וערבים שוות, עדיין מדובר בחידוש מפתיע. אך מתברר שהבעיות במחקר רק מתחילות. כמקובל במחקר כלכלי, פלאוט מפקח על גורמים שונים כדי לאמוד את ההשפעה של השיוך האתני על השכר, בניכוי ההשפעות של רמת ההשכלה, גודל המשפחה, מקום מגורים וכו'. אחד המשתנים עליהם פלאוט מפקח הוא סוג המקצוע, כך שההשוואה תתבצע בין אנשים שעובדים במשרות דומות: מנהלים מול מנהלים, פקידים מול פקידים וכו'. הבעיה היא באופן שבו פלאוט מפקח על המקצועות בניתוח הסטטיסטי שלו. פלאוט בוחר לפקח על הקטגוריות של המקצועות היוקרתיים – בעלי משלח יד אקדמי, מקצועות חופשיים ומנהלים – כך שהממצא שהתקבל, כי אין פערי שכר בין יהודים וערבים, הוא בעצם "בנטרול" המקצוע היוקרתי. הנטרול אין פירושו שמתעלמים מהשפעת העבודה במשרה יוקרתית על השכר, אלא שהיא כאילו נבחנית בנפרד: לפי המתודולוגיה (רגרסיה) של פלאוט, במצב הבסיסי ערבים מרוויחים כמו יהודים, ועבודה במשרה יוקרתית תעניק תוספת שכר של כ-30%, באופן אחיד לכל קבוצות הלאום. על כך צריך לשאול שתי שאלות: 1. מי בפועל נהנה מהפרמיה הזו על עבודה במקצוע יוקרתי? 2. האם התוספת היא אכן אחידה?

בנוגע לראשון, לא יפתיע אתכם לשמוע כי שקטגוריית המשרה היוקרתית רלוונטית הרבה יותר ליהודים. במקצועות אלה יש רוב מוחץ ליהודים (ראו גרף) ולא פחות מ-40% מהיהודים מועסקים במשרות אלה, לעומת 23% בלבד מהערבים. זה אומר שהשוואת השכר בנטרול 'תוספת' זו, שהיא רלוונטית לכמעט מחצית מהיהודים, היא בעייתית מאוד. מעבר לכך, רבים יטענו, ובצדק לדעתי, שלא נכון לפקח כלל על המקצועות השונים בבואנו לבחון את נושא האפליה ופערי השכר בין ערבים ליהודים בישראל. ברור שהבדלי השכר בין מקצועות שונים הם גדולים, ואם אכן קיימת אפליה כנגד האזרחים הערבים, חלק ממנה מתבטא בקושי שלהם להתקבל למשרות אלה – באקדמיה, בניהול, בעריכת דין וכו'. אפליה אין פירושה בהכרח אפליה בגובה השכר שמקבלים עובדים שונים באותו ענף, אלא באה לידי ביטוי גם ביכולתם של אנשים מהמגזר הערבי להתקבל למשרות מכניסות. לפיכך, אם ננטרל את ההשפעה של תחום העיסוק על פערי השכר, אנחנו עלולים לפספס את מקור האפליה. ואכן, אם בוחנים את פערי השכר ללא פיקוח על סוג המקצוע, מקבלים כי בממוצע, העובד הערבי מרוויח כ-3.5% פחות ממקבילו היהודי. נשמע מעט? תקראו עד הסוף.

התפלגות העובדים במקצועות היוקרתיים. מקור: למ"ס. עיבוד המכון לרפורמות מבניות.

ובנוגע לשאלה השנייה הנוגעת לאחידות הפרמיה על מקצוע יוקרתי, הדרך לבחון זאת, שהיא הדרך הנכונה לדעתי בכלל לבחון אם מתקיימת אפליה, היא באמצעות שימש ב"משתנה אינטראקציה", שמאפשר לנו לבחון אם הפרמיה על מקצוע יוקרתי תלויה בשיוך הלאומי של העובד. התוצאות חד-משמעיות: בעוד עבודה במשלח יד יוקרתי מוסיפה בממוצע 43% לשכרו של העובד היהודי, הרי שעבור הערבים התוספת היא צנועה בהרבה ועומדת על כ-15%. הנתונים לפיכך בהחלט מצביעים על הפליה אפשרית של העובדים הערבים.

פרמיית השכר על עבודה במקצוע יוקרתי (אקדמיה, מקצועות חופשיים, מנהלים). מקור: למ"ס. עיבוד המכון לרפורמות מבניות.

נקודה בעייתית נוספת במחקרו של פלאוט היא עמדתו בנוגע לפערי ההשכלה. אין חולק כי להשכלה גבוהה השפעה גדולה מאוד על כושר ההשתכרות. פלאוט מוצא כי בעלי תואר ראשון (ומעלה) מרוויחים כ-30-40 אחוז יותר מבעלי השכלה תיכונית, וכי חלק משמעותי בפערי השכר בישראל נובעים מפערים בהישגים הלימודיים של יהודים וערבים, ושל אשכנזים ומזרחים. אך למרות אינספור המחקרים המוצאים פערים עצומים בנגישות להשכלה הגבוהה בישראל, ומצביעים על אי-שוויון בולט בהשקעת המדינה בתחום החינוך בקרב קבוצות השונות, פלאוט טוען (ביחס למזרחים) כי "אין לי הסבר מניח את הדעת לשאלה מדוע רבים מהם נמצאים מחוץ למעגלים של ההשכלה הגבוהה. אני לא מכיר שום ראיה לכך שיש לזה קשר לאפליה". על בסיס גישה זו, פלאוט בחר 'לנטרל' את השפעת מרכיב ההשכלה על רמת ההשתכרות, וכך "מצליח" לצמצם את מימדי האפליה שמתקבלים מניתוח הנתונים. אבל האם נכון להתעלם מהפערים בנגישות להשכלה כאשר בוחנים אפליה? האם הפער הגדול בשיעור האקדמאים בין יהודים וערבים (ראו גרף) אינו מהווה מרכיב מפתח בסיפור אי השוויון הישראלי?

שיעור בעלי תואר ראשון ומעלה. מקור: למ"ס. עיבוד המכון לרפורמות מבניות.

כפי שהראיתי, גם כאשר מפקחים על רמות ההשכלה הערבים מרוויחים 3.5% פחות מהיהודים, בניגוד לממצאיו של פלאוט.
אבל אם אנחנו מבינים שחלק מפערי השכר בישראל נובעים מאי-שוויון מובנה ברכישת השכלה איכותית בין ערבים ליהודים, נגלה כי פערי השכר בין הקבוצות האלה בישראל הם גבוהים בהרבה.

ולקראת סיום אנחנו מגיעים לבעיה החמורה ביותר בניתוח של פלאוט – המדגם בו השתמש. למרות שמטרתו לבחון אפליה בשוק העבודה, פלאוט לא מגביל את הניתוח לפרטים המוגדרים כ"מועסקים", אלא כולל במדגם את כל האנשים עם הכנסה חיובית מעבודה, כולל פרטים המוגדרים כ-"לא-מועסקים". קבוצה זו מורכבת ברובה הגדול מאנשים עם הכנסה חודשית של עד 600 ₪ מעבודות מזדמנות, והיא כוללת כמעט אף ורק יהודים (98%!). כמובן שההחלטה של פלאוט לכלול בניתוח קבוצה לא גדולה של יהודים בעלי הכנסות נמוכות במיוחד שאינם באמת חלק משוק העבודה מטה את התוצאות. בחינת פערי השכר בין יהודים וערבים בין המועסקים בלבד, מגלה כי הערבים מרוויחים בממוצע כ-20% פחות מהיהודים.

האפליה בישראל, אם כך, רחוקה מלהיות מיתוס.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *