בלוג

מערכת הפנסיה בישראל עברה סדרה של רפורמות מקיפות בשני העשורים שחלפו מאמצע שנות ה-90 ועד היום. צורתה הנוכחית של המערכת החלה להתעצב בשנת 2003, אז מכרה המדינה את קרנות הפנסיה החדשות שהיו בידי ההסתדרות (אלו הקרנות שבהן רובנו חוסכים כיום) לחברות הביטוח. את קופות הגמל וביטוחי המנהלים, קנו אותן חברות ביטוח בשנת 2005 מידי הבנקים כחלק מרפורמת  בכר ובשנת 2008 הפכו כל שכירי ישראל ללקוחות של חברות הביטוח עם החלת חובת החיסכון הפנסיוני. המשך לקרוא

בעבר הרחוק, המערכת הפנסיונית לא הייתה קיימת. בחברות חקלאיות אנשים לרוב עבדו כל חייהם. המעטים שהגיעו לגיל זיקנה עבדו כל עוד יכלו, ולאחר מכן טופלו ע”י המשפחה, מצב שהתאפשר כלכלית בשל מיעוט הקשישים וחברתית בשל ערכי המשפחה והכבוד הרב שניתן לקשישים.

המשך לקרוא

בלב המחלוקת בין יוון למדינות האיחוד האירופי עומד הויכוח הכלכלי הקלאסי בין הימין לשמאל בשאלה מהי הדרך האפקטיבית להתמודד עם משבר כלכלי? מצד אחד מוצעים צעדי צנע (קיצוצים), הפרטות וצמצום הגנות על עובדים (מה שמכונה "הגברת גמישות בשוק העבודה") ומהצד השני צעדים מרחיבים מבית מדרשו של קיינס. המשך לקרוא

השבוע פורסם דו"ח נוסף ושלישי במספר של ה-OECD בנושא הקשר בין אי-שוויון וצמיחה תחת הכותרת "באותה סירה – למה צמצום פערים מיטיב עם כולנו". גם הפעם מצביעים כותבי הדו"ח על כך שהפערים בין עניים לעשירים במדינות המערב ממשיכים להתרחב ופירות הצמיחה מתרכזים בעשירונים העליונים ולא מחלחלים למעמד הביניים ולעניים. המשך לקרוא

הדבקות העיוורת באמונת השוק החופשי עומדת לפגוע בנו שוב. הרפורמה המתקרבת בשוק האשראי יכולה להביא עמה בשורה אמתית לאזרחי ישראל אך כמו תמיד, נראה שקובעי המדיניות מסרבים לראות לטווח הארוך, ושוב הולכים להעביר משאב ציבורי יקר לידיים פרטיות. המשך לקרוא

תופעה של הצטברות אנשים, פירמות ושירותים בשטח גאוגרפי מסויים נקראת “מִרכוּז” (אגלומרציה). בפוסט זה, אנסה לשכנע כי דווקא מִרכוּז, כשהוא צפוף דיו ומתוכנן היטב, יכול לטמון בחובו יתרונות רבים לרווחת האנשים. המשך לקרוא

אפליה בשוק העבודה הינה נושא מעורר מחלוקת בקרב כלכלנים. בעוד שיש קונצנזוס רחב על כך שבישראל קיימים פערי שכר בין גברים ונשים ובין יהודים לערבים, כלכלנים רבים מהזרם השמרני טוענים, במידה מסוימת של צדק, כי אין די בקיומם של פערים בשכר כדי להעיד על אפליה ישירה. המשך לקרוא