בוחרים שמחים, בוחרים עצובים – המכון לרפורמות מבניות

מחר רובנו נממש את זכותנו הדמוקרטית ונבחר ברשימה לכנסת שאנחנו מאמינים כי תייצג אותנו בצורה הטובה ביותר. חלקינו אולי יעדיף לבחור בהצבעה אסטרטגית, לרשימה שפחות מייצגת אותנו אך יש לה סיכויים רבים יותר להשפיע על קבלת ההחלטות. האם הבחירה שנעשה תהיה רציונלית או רגשית?

מחקרים מראים שבוחרים נוטים להחליט למי להצביע ,בין היתר, לפי תפישתם הסובייקטיבית את מצבם. כלומר – בוחרים שחושבים כי מצבם טוב ייטו יותר להצביע עבור מועמד מכהן ואילו בוחרים שחושבים שמצבם לא טוב, יצביעו יותר עבור הפוליטיקאי המתיימר להחליף את מי שבשלטון. על פניו מדובר במסקנה אינטואיטיבית וטריוויאלית למדי. אם איננו מרוצים ממצבנו, כנראה שהמועמד המכהן עשה עבודה לא טובה ולכן "נעניש" אותו בקלפי, ולהיפך. הפוליטיקאים מודעים היטב למצב זה, מה שמוביל לתופעה הידועה גם כ“כלכלת בחירות”, מצב שבו פוליטיקאים מכהנים מנסים להטיב עם הבוחרים הפוטנציאלים שלהם בצמידות רבה ככל האפשר לבחירות עצמן, גם אם זה יבוא על חשבון הבוחרים ביום שאחרי.

אך מצבם הסובייקטיבי של הבוחרים מושפע מגורמים רבים שאינם בהכרח קשורים כלל לתפקודם של הפוליטיקאים. מחקרים אמפירים מצאו כי בוחרים נוטים להעניש את המועמד המכהן ולהצביע נגדו גם לאחר התרחשויות של אסונות טבע. אין מדובר על ניהול כושל של התמודדות עם האסון, כמו שאירע במקרה של אסון השריפה בכרמל, אלא עצם קיומו של אסון, שפגע באופן ישיר או עקיף באוכלוסייה הנבדקת. מחקר אחד מארה”ב מצא כי ניצחון בפוטבול של קבוצת הקולג’ המקומית יגביר את התמיכה במועמד המכהן, וההיפך. מחקר אחר מצא כי מוות של בן זוג, סיטואציה בעלת משמעות הרת גורל על אושרו של הפרט אך כזו שלרוב אינה מושפעת מפוליטיקה, מפחית משמעותית את הסיכוי לכך שהפרט האבל יבחר במועמד המכהן, ללא קשר למצבו לפני האסון.

מחקר זה בדק 10,000 משקי בית שונים על פני 17 שנים, אשר דירגו את “שביעות רצונם מחייהם”. בשלב ראשון החוקרים ביססו את הקשר/הטענה הכללית, ומצאו שאנשים המרוצים יותר מחייהם (גם בניכוי השפעות כלכליות) הם בעלי סיכוי גבוה יותר להצביע למועמד מכהן בשלב הבא הם התמקדו רק בפרטים שחוו מוות של בני זוג, ומצאו כי כאמור להם נטייה להצביע נגד המועמד המכהן, מה שמחזק מאוד את הטיעון כי השפעת האושר על דפוסי ההצבעה לא תלויה במדיניות הפוליטיקאים. לבסוף, החוקרים הראו כי התופעה מועצמת באופן משמעותי כאשר בודקים את "הקולות הצפים” – אנשים שמשנים את בחירתם באופן תדיר מבחירות לבחירות. החוקרים ביטלו את ההשפעה הפוליטית על שביעות הרצון של הנשאל ע"י התעלמות מתשובותיהם של פרטים בעלי שיוך פוליטי מובהק, שכן אם המפלגה בה אתה תומך נמצאת כרגע בשלטון, יתכן והדבר יגרום לך להיות יותר שמח. דבר זה מחזק עוד יותר את חשיבות הממצאים, שכן בייחוד בישראל לקולות הצפים יש השפעה גדולה על תוצאות הבחירות.

V15? אולי נתניהו צריך לחשוש מ-Grumpy Cat

אז מה כל זה מלמד אותנו? אנשים שמחים ומרוצים מחייהם נוטים לשמר את המצב הקיים. אנשים שאינם מרוצים מנסים לשנות את המצב ע"י בחירה בפוליטיקאים חדשים, גם אם תרומת הפוליטיקאים למצבם הנוכחי לא גבוהה. את הביטוי לכך ניתן לראות בקמפיינים של המפלגות השונות הרצות כרגע לכנסת. למפלגות שכיהנו בממשלה יש אינטרס לשכנע אותנו שטוב לנו (אבל כמובן שזה מצב שברירי שעלול להתהפך ברגע אם הם לא יבחרו). מפלגות אופוזיציוניות (או חדשות) ינסו לשכנע אותנו שרע לנו והן ישפרו את מצבנו. בעיניי ובהקשר הישראלי, היה מעניין לבדוק את התופעה בקנה מידה רחב יותר, וליצור “מדד אופטימיות” של העיתונים. האם "ישראל היום" מנסה לשכנע אותנו ששמח פה? יכול להיות ש"ידיעות אחרונות" מלא בכתבות על כמה עגום מצבנו? אין ברשותי אמצעי כמותי מיידי לבדוק זאת, אבל שיטוט ב-ynet בשבועות האחרונים תומך לא-רע בטענה זו. ישנם גם אלו שטוענים שמצבנו הכלכלי אינו מידרדר כלל, וזה רק התקשורת (האויינת את השלטון, כנראה) שמנסה לשכנע אותנו שאנחנו מסכנים.

אם אינכם מצביעים עם נאמנות מפלגתית, ואתם נוטים לשנות את הצבעתכם בין מערכת בחירות אחת לשניה – שאלו את עצמכם: כמה מצב הרוח שלכם מחר בבוקר הולך להשפיע על הפתק שתשימו בקלפי?

תגובה אחת עבור בוחרים שמחים, בוחרים עצובים
  1. לאור כל ה-tear jerkers והתוכן המקודם באמצע ובסוף של גיליונות "ידיעות" אני תוהה עד כמה ההערכה שלך לגביהם נכונה (או אולי נכונה לויינט ושגויה לידיעות). מן הסתם יש שיקולים מערכתיים נוספים שמשפיעים על הרגש הכללי שעיתון מעביר.


[למעלה]

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *