מחקר זה הוא הראשון מסוגו, הבוחן את פערי העושר בישראל על ידי ניתוח חלוקת הבעלות על הנכסים. הדיון על האי שוויון הכלכלי חברתי בישראל נמצא במוקד השיח הציבורי כבר מספר שנים, כאשר ישנה מודעות גוברות לחשיבותה של התחלקות ההכנסות והנכסים במשק. עד כה התמקד הדיון בשאלת חלוקת ההכנסות בלבד, כתוצאה מהיעדר נתונים מספקים על התפלגות הנכסים בישראל. משום כך, התמונה העובדתית בדבר הרווחה הכלכלית המוצגת בפני מקבלי ההחלטות ובפני הציבור הרחב, היא חלקית ביותר. כשבוחנים פערים ברמת החיים בין האזרחים ובין קבוצות שונות, עלינו לזכור כי לא רק רמת ההכנסה, אלא גם הבעלות (או חוסר בעלות) על נכסים מהווה גורם משמעותי ברמת הרווחה של משק הבית. דיוויס ושות' מונים מספר סיבות למרכזיותו של העושר במצבו הכלכלי של משק בית. ראשית, הוא מהווה מקור הכנסה נוסף באמצעות התשואה המתקבלת מהנכסים השונים.
שנית, עושר מאפשר החלקת תצרוכת, בכך שהוא מסייע לבודד את משק הבית מהשפעות שליליות של ירידה בהכנסות, כגון בריאות לקויה, אבטלה, או הזדקנות. שלישית, עושר מספק למשק בית מקור למימון יזמות, בין אם באופן ישיר או בין אם באופן עקיף בכך שהוא יכול לשמש כבטוחה להלוואות לעסקים. בעוד שנתוני הכנסה מספקים מידע על רמת החיים הנוכחית של משקי הבית, נתוני עושר מספקים הצצה למצבו הפיננסי בעבר ובמידה רבה גם בעתיד. לפיכך, מחקר העושר הוא מעניין במיוחד, כי העושר מייצג את האפקט המצטבר של הפערים ההיסטוריים (בשכר, בהכנסות ובירושה) ויש לו תפקיד מרכזי בפערים עתידיים, דרך ההשפעה שלו על היכולת של משק הבית להשקיע בחינוך, דיור, יזמות והבטחת רווחה כלכלית.
אם ברצוננו לזהות נכונה את הפערים החברתיים כלכליים בישראל, אמידת התפלגות העושר היא הכרחית, שכן התמקדות בחלוקת ההכנסות בלבד מייצרת תמונה חלקית, ולעיתים אף מטעה. במרבית מדינות העולם, האי שוויון בנכסים הוא גבוה משמעותית מהאי שוויון בהכנסות. כך לדוגמא, בעוד שבדיה ידועה בתור אחת המדינות השוויוניות ביותר עקב פערי הכנסות נמוכים, האי שוויון בנכסים בשבדיה הוא משמעותי מאוד. בנוסף מחקרים מצאו כי ישנו מתאם בין דורי גבוה בהון, מכיוון ששיעור משמעותי מהעושר מועבר דרך ירושות ומתנות -הקשר הזה מהווה חסם מעמדי אפשרי, ופוגע בשוויון ההזדמנויות בחברה.
בישראל אמידה רשמית של התפלגות העושר והנכסים נערכה לאחרונה בשנת 1964. המחקר העדכני היחיד בנוגע להתפלגות העושר בישראל הוא של החוקרים שורוקס ודיוויס עבור חברת קרדיט סוויס, אשר מפרסמים מדי שנה אומדן להתפלגות העושר ב- 174 מדינות שונות. בדו"ח משנת 2014 מדווחים החוקרים שבישראל העשירון העליון מחזיק ב- 67% מסך העושר בישראל, בעוד המאיון העליון לבדו מחזיק בכ- 38% מהעושר.
עם זאת, חשוב לסייג את ההסתמכות על הממצאים של קרדיט סוויס הנוגעים להתפלגות העושר בישראל, מכיוון שאלה מבוססים על הערכה בלבד, ולא על מדידה בפועל של העושר בישראל. מחקר זה מהווה עיבוד ראשון של סקר שערך הלמ"ס ב- 2013 בנוגע לבעלות על נכסים "סקר ארוך טווח, מחזור שני 2013 " (להלן "סקר הנכסים") ומתבסס על שיטות סטטיסטיות שונות וממצאים מקבילים ממדינות אחרות לשם השלמת הנתונים החסרים בסקר. בעריכת סקר זה ישראל מצטרפת ל- 31 מדינות בעולם, רובן חברות ב OECD אשר בחנו את התפלגות העושר במדינתם בשנים האחרונות.
במחקר זה אנו אומדים התפלגות עדכנית ומקיפה של העושר בישראל, ושל חלוקת הבעלות על הנכסים במדינה. למדידת העוני והעושר הנכסי ישנה חשיבות מכרעת בשיקוף הפערים הכלכליים והחברתיים האמיתיים בישראל. אנו מקווים כי מדידת התפלגות העושר והדיון אודותיה יגרמו למדיניות אקטיבית של מציאת פתרונות ראליים שיאפשרו לצמצם את האי שוויון ולהוציא משקי - בית עניים מעוני נכסי.