איך מסעותיו של כלכלן בן 27 באיים אקזוטיים מאיימים על הסדר התאגידי הקיים? – המכון לרפורמות מבניות

גבריאל זוקמן הוא בסך הכל בן 27. אבל במסגרת הקריירה האקדמית הקצרה שלו הוא כבר הספיק להפוך למרצה באוניברסיטת LSE היוקרתית ולפרסם מאמרים עם עוד כלכלן צעיר אחד שאולי שמעתם את שמו, תומאס פיקטי. במסגרת העבודה שלו עם פיקטי על התרחבות האי-שוויון הגלובלי, זוקמן נחשף לסוגיית ההתחמקות ממס, על-ידי חברות ואנשים עשירים מאוד. אמנם הסוגיה הזו היא לא חדשה וכבר מוכרת לקובעי המדיניות כבר שנים רבות, אבל זוקמן גילה שהיה ניסיון מועט לכמת ולאפיין את ההיקפים של התופעה הזו. וכך, עם גישה לבסיסי נתונים עצומים ומתודולוגיה חדשה יצא זוקמן למשימה שמטרתה לעשות לתופעת ההתחמקות ממס את מה שעשה פיקטי לתופעת האי-שוויון – להדביק לה מספר.

המקרה האחרון של מכירת תנובה ע"י קרן אייפקס לחברת ברייטפוד מאפשר לנו הצצה טובה למדי לתוך עולם ההתחמקות הלגיטימית מתשלום מס של החברות הגדולות. במסגרת העסקה מכרה קרן אייפקס את האחזקה שלה בתנובה לחברה סינית ברווח על השקעה של 4 מיליארד ש"ח. כרגע נראה שאייפקס לא תשלם שקל מס למדינת ישראל על הרווח העצום שלה בעסקת המכירה. למה? מכיוון שרשות המסים מכירה בקרן אייפקס כ"חברה שקופה" שהמיסוי על רווחיה יחול על בעלי המניות שלה ולא על החברה עצמה. אוקי, אז אמנם אייפקס לא תשלם מס בארץ, אבל בעלי המניות שלה ישלמו את המס על הרווחים העצומים בארץ מוצאם (בריטניה, במקרה זה). אם כך, מה הבעיה?  הבעיה היא שבסבירות גבוהה שגם ממשלת בריטניה לא תגבה את המס על הרווחים שנצברו כי ישנו סיכוי לא מבוטל שחשבונות הבנק של אותם בעלי המניות של אייפקס נמצאים במקומות אקזוטיים כמו איי קיימן, ברמודה או ג'רזי (יחד עם חשבונותיו המוקפאים לעת עתה של בנימין נתניהו). המקומות האלה מהווים מקלטי מס ולמעשה פוטרים את בעלי החשבונות מדיווח ותשלום על מסים בגין הרווחים הנכנסים לחשבונות האלה. וכך, נוצר מצב שבו קבוצת אנשים מצומצמת רושמת רווח עצום של מיליארדים ובעזרת כמה רואי-חשבון ממולחים מבצעת מערכת של תכנוני מס שגורמת לכך כי המדינות לא מצליחות למסות את הרווח הזה. כמובן שאייפקס ממש לא חריגה בסיפור הזה. בתרשים הבא אתם יכולים לראות איך גוגל מנצלת את המערכת המורכבת של הסכמי המס הבין-מדינתיים על מנת להתחמק ולהפחית את חבויות המס שלה במדינות בהן היא פועלת.

ככה גוגל מתחמקת מתשלום מס

סנדוויץ' אירי-הולנדי כפול. זה מה שמכינים ב"מטבח" של גוגל

בחזרה לזוקמן. כזכור, זוקמן התחיל את הקריירה האקדמית שלו ממחקרים על אי-שוויון שערך יחד עם פיקטי. ככל שהעמיקו לחקור, הבינו פיקטי וזוקמן ששורשי האי-שוויון שהולך וגדל הם תוצאה של קבוצה קטנה ומצומצמת של אנשים שההכנסות שלה הולכות ומאבדות קשר עם המציאות. התוצאה היא שהעושר בקצה העליון ביותר של התפלגות ההכנסות הולך ונצבר בקצב לא פרופורציונלי לעליה בהכנסה מעבודה של משקי בית רגילים. במסגרת העבודה זוקמן הבין שגם המספרים המדווחים לרשויות המס רחוקים מלספר את התמונה המלאה וכי התופעה של התחמקות מתשלום מס בהיקפי ענק מאפיינת כנראה את אותה קבוצת אנשים מצומצמת שאחראית במידה רבה לזינוק העצום באי-שוויון בעשורים האחרונים.

1901446_636911906357064_1963528285_n

חלקו של האלפיון העליון בעושר הולך ועולה בשלושים השנה האחרונות

במחקר שלו (PDF) על הקשר בין תופעת ההתחמקות מתשלום מס והעושר שהתפרסם לפני חודשיים זוקמן מוצא כי 8% מההון הפיננסי של הפרטים מוחזק במקלטי המס השונים. מדובר ב-7,600,000,000,000$.  פי  60 מתקציבה של מדינת ישראל הקטנה ופי 2 מתקציבה של ארה"ב הגדולה. זוקמן מציין מפורשות שמדובר בהערכה שמרנית מאוד שמתייחסת אך ורק לנכסים הפיננסיים (ולא למשל לנדל"ן). הוא גם מחשב את הפגיעה המוערכת בגביית המסים של המדינות כתוצאה מהשימוש במקלטי מס שמגיע לסכום של 190 מיליארד דולר. לשם המחשה, הפסקת השימוש במקלטי מס של אזרחים אמריקאים הייתה מאפשרת לממשלת ארה"ב להוריד את מס ההכנסה בארצות הברית ב-25% לכל האוכלוסייה (!).

בעיית ההתחמקות ממס קשורה בקשר ישיר לשתי תופעות כלכליות מרכזיות שמטרידות אותנו. ראשית, מכיוון שההתחמקות ממס היא פריבילגיה שיש רק לאנשים מאוד עשירים ותאגידים הגדולים, הרי שהתופעה מגדילה את האי-שוויון הגדל ממילא בעשורים האחרונים. ושנית, אנו עדים בשנים האחרונות לקושי פיסקלי הולך וגדל של כלל מדינות המערב. המדינות מקיימות "מרוץ אל התחתית" שבו הן מורידות את שיעורי המס על מנת למשוך או להשאיר אצלן את התאגידים הגדולים  ומתקשות לספק לאזרחיהן את המוצרים הציבוריים כגון חינוך, רווחה ובריאות. פועל יוצא הוא שהמדינות נאלצות לקצץ אופן דרסטי בהוצאות ולהנהיג מדיניות צנע או להטיל מסים יותר גבוהים על כל מי שידו לא משגת לשים את כספו במקלטי מס.

effetcive tax rate

ירידה הולכת ונמשכת בשיעור מס החברות האפקטיבי שמשלמים התאגידים הגדולים בארה"ב (מתוך המאמר של זוקמן)

זוקמן חושב שתהליך הזה הוא הפיך ואף מציע פתרון – מוסד רישום פיננסי, מערכת גלובלית של רישום רווחים שיהיה שקוף לכל רשויות המס בעולם. הוא מודה שהפתרון הזה נשמע אוטופי כרגע, אבל ככלכלן יש לו משהו חשוב לומר על מערכת התמריצים להקמת המערכת הזו. בניגוד למאבקים גלובליים אחרים, כמו המאבק נגד ההתחממות הגלובלית, בעניין הזה לכל המדינות הגדולות יש תמריץ חזק לשנות את המערכת, מכיוון שהם המפסידים המרכזיים מהתגברות התופעה. המפסידות מההסדר הקיים הן המדינות המתועשות הגדולות (וככל שיעבור הזמן גם המדינות המתפתחות) ואילו המרוויחות הן מדינות קיקיוניות ואקזוטיות (ושוויץ שמשמשת באופן היסטורי מקלט מס מרכזי לעשירי העולם הישן והחדש) שמנצלות את חוסר היכולת לתאום בינלאומי על מנת לפתח תעשייה ענפה של התחמקות ממס. לדעתו של זוקמן ניתן וצריך להשתמש גם בסנקציות מסחריות כמו מכסי סחר וגם בסנקציות פיננסיות כגון איסור על שימוש במסלקות בינלאומיות על מנת לגרום למדינות הללו להיכנס לתוך מערכת גלובלית ברת-דיווח.

בקונטקסט הרחב, תופעת ההתחמקות ממס היא תוצר ישיר של הגלובליזציה התאגידית. לכן על מנת להיאבק בתופעה, יש צורך בשיתוף פעולה בינלאומי בקנה מידה רחב בין המדינות. התמריץ של המדינות לשתף פעולה בנושא זה כבר קיים, עתה צריך ליצור את המסגרת הממסדית שתאפשר להם שיתוף פעולה אפקטיבי. כשזה יקרה, אולי נוכל להתחיל לראות ניצנים של שינוי ויכולת אפקטיבית של המדינות לגבות מסים מהחברות והאנשים העשירים ביותר במערכת הכלכלית. עד שזה יקרה, המדינות ימשיכו לרדוף אחרי הזנב של עצמן במירוץ אל התחתית של התרפסות בפני החברות, הורדת שיעורי המס והגדלת הנטל על מעמד הביניים שהולך ומצטמק במערב.

במאמר מוסגר:
הארגון החוץ ממשלתי החשוב ביותר שפועל היום בתחום הוא ה-TJN ובשנה האחרונה גם החלה לפעול שלוחה ישראלית שלו במכון לאחריות תאגידית של המכללה האקדמית רמת-גן. למי שמתעניין בנושא, ממליץ לגלוש לאתרים שלהם לעוד מידע חשוב ומעניין.

הפוסטים בבלוג של המכון לרפורמות מבניות נכתבים על-ידי חוקרי המכון, מייצגים את עמדתם האישית ולא את העמדה הרשמית המכון.

תגובה אחת עבור איך מסעותיו של כלכלן בן 27 באיים אקזוטיים מאיימים על הסדר התאגידי הקיים?
  1. […] עובדה זו, לצד שימוש באמצעים הכלכליים העומדים בפניהם לבצע תכנוני מס, מאפשרת פעמים רבות לעשירים לשלם שיעורי מס נמוכים בהרבה […]


[למעלה]

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *